עו"ד וישינגרד – השלום והברכה, מספר הערות על דבריך: 1. ראשית ניתוח המציאות שלך, לעניות דעתי, איננו נכון. ההנחה כי בהינתן מועמדותו של הרב מיכה הלוי, ההסכם עם ש"ס מבטיח בחירה של רב ראשי אשכנזי מהציונות הדתית – איננה נכונה. כבר לפני כינוס הוועדה פורסם כי "גורמים בעולם החרדי-ליטאי" הודיעו כי מסתמן שהרב משה חיים לאו יגיש את מועמדותו למשרת הרב הראשי.

ככל שיהיה מועמד חרדי לרב אשכנזי (ודאי מועמד מיוחס ובעל קשרים כמו הרב משה חיים לאו), חלק מבעלי זכות ההצבעה החרדים לא יהססו להפר הסכם ולהצביע בעדו (בוודאי אם המטרה היא להגדיל תורה ולהאדירה). נזכיר כי שר הדתות ממנה באופן אישי 20 בעלי זכות בחירה שהם כוח הצבעה חרדי לא מבוטל. אין מה לעשות. זו הפוליטיקה. ההסכם הוא איזשהו כלי פוליטי מוגבל בכוחו שאולי חשוב שיהיה, אבל צריך תמימות עילאית כדי לחשוב שאפשר לסמוך עליו.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הרב בלומנצוויג מקריא את החלטת ועדת הרבנים לאחר הבחירות

2. לעובדה ש-100 עוברי אורח דתיים לא שמעו על הדיין הרב מאיר כהנא (גילוי נאות: אני קרוב משפחתו, אך כותב את הדברים על דעת עצמי בלבד) יש קשר מועט לשאלת התאמתו לתפקיד. עד כמה הפרסום וההיכרות של הציבור הרחב עם רבנים ראשיים קודמים, העידה על התאמתם לתפקיד?

אני מכיר היטב את הדיין הרב כהנא ובאופן חלקי את הרב הלוי: מקורות הצמיחה התורנית שלהם שונים, העיסוק המקצועי שלהם בקודש שונה, ואפילו המזג האישי של שניהם שונה. ברור שכל אחד מהם יבצע את התפקיד אחרת לחלוטין. ממילא, מה שעמד לנגד רבני הוועדה היא שאלה יסודית ותשתית – מהו אופי משרת הרב הראשי? זו השאלה העיקרית שצריכה להיות נדונה. על גבי ההכרעה שלה יש לבנות את הפרסום. לא להיפך.

3. הנקודה החשובה מכל: ועדת הרבנים הורכבה מ-40 רבנים, חלקם גדולי תורה בזכות עצמם, המקיפים כמעט את כל המנעד הרבני של הציבור הדתי (אינני מכיר את כל הרבנים המכובדים בוועדה אבל יתכן שהאגף הליברלי שמעבר לישיבת 'הר-עציון' היה בייצוג חסר). הוועדה הייתה יחסית מאוזנת, אולי עם יתרון קל לצד השמרני.

בראש הוועדה עמד אחד מגדולי פוסקי ההלכה של העולם הציוני-דתי בדורנו הרב אריאל שליט"א – האם השיקולים שהעלת לא עמדו לנגד עיניהם? האם הם לא מודעים לחריצות הבאמת מרשימה של הרב הלוי? האם הם לא מכירים את מערכת הכשרות היעילה והמיוחדת שהקים? האם הם אינם מודעים לאלמוניותו היחסית של הדיין הרב כהנא?

בהערכה גסה וועדת הרבנים המכובדת הזו משקפת ניסיון של למעלה מ-1,200 שנות רבנות. מאות שנים של פסיקת הלכה בטומאה וטהרה, איסור והיתר, פיקוח נפש. מאות שנים של שיקול דעת במילי דמצווה ומילי דרשות, בהנהגות ובענייני דרך ארץ. הוועדה המכובדת הזו, לאחר יום של דיונים ושני סבבים של הצבעה, בחרה ברובא דמינכר את הדיין הרב מאיר כהנא כמועמד המתאים למשרת הרב הראשי – היקל בעינך?

נניח את הדברים הללו בצד לרגע, ונאמר ביושר כי ביקורת ככל שהיא בונה ומנומסת ראוי לה שתאמר. אבל בצד הביקורת היכן מילות הענווה והצניעות בפני הרבנים המכובדים חברי הוועדה. בתחילת דבריך אתה מלין על הציבור הציוני דתי שאינו יודע לקבל דעת תורה. אם אין צניעות, ענווה, וכבוד – ציות מניין?

4. ולסיום: התבוננתי בעבודת הוועדה – הרבנים כיבדו את המועמדים, המועמדים נתנו כבוד זה לזה. לא היו הדלפות משום צורה מדיוני הוועדה (לפחות לא כאלו שפורסמו בתקשורת), גם מספר הקולות שקיבל כל מועמד לא פורסם על מנת לשמור על כבודם של המועמדים. הדבר היחיד שיצא הן מילות הסיכום הכוללות את הכרזת הוועדה על בחירתה ומילות הערכה לשאר המתמודדים.

מעבר לביקורת על חוסר ייצוג נשי בוועדה (שראויה לדיון אחר), לא נתקלתי בביקורת על השקתה ו/או עבודתה, לא לפני הכינוס ולא לאחריו. עבודת הוועדה היא איננה פספוס הזדמנות אלא דוגמא ומופת להליך תורני-דמוקרטי ראוי ומכבד.

=======

הרב דודי כהנא הוא מהנדס תוכנה ומלמד תורה