שר החוץ המיתולוגי של מדינת ישראל אבא אבן ז"ל אמר: "הערבים מעולם לא החמיצו שום הזדמנות להחמיץ הזדמנות". להבדיל אלף אלפי הבדלות, החלטת רבני הציונות הדתית אמש מוכיחה שלא רק הערבים יודעים להחמיץ הזדמנויות אלא גם אנחנו אנשי הציונות הדתית.

בבחירות לרבנות הראשית לפני 10 שנים החזיק נפתלי בנט, אז יו"ר הבית היהודי ושר הדתות, 12 מנדטים ממושמעים והריץ לתפקיד את הרב דוד סתיו. יחד עם זאת, במקביל, התמודד הרב יעקב שפירא ו"בזכות" הפיצול הציוני־דתי בין הרבנים הניצחון בהתמודדות ניתן לרב דוד לאו.

בניגוד למגזר החרדי, היודע לקבל דעת תורה ולהתאחד סביב מועמד אחד, אנחנו הציבור הדתי לאומי "יותר חכמים" וכבר אז פספסנו הזדמנות היסטורית להעמיד בראש הרבנות הראשית רב מוסכם מטעם הציונות הדתית.

לאחר הבחירות האחרונות לכנסת סיכמו יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ש"ס הרב אריה דרעי כי שתי המפלגות יתמכו במועמד מוסכם לתפקיד הראשון לציון, מטעם ש"ס, ותמיכה הדדית לתפקיד הרב הראשי האשכנזי עליו תחליט הציונות הדתית.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הרב בלומנצוויג מקריא את החלטת ועדת הרבנים לאחר הבחירות

וכאן מתחילה ההסתבכות. שכן רבני הציונות הדתית רצו להעמיד בראשם את הרב יעקב שפירא, בנו של הרב אברהם שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב ותלמיד חכם עצום, דא עקא שהחוק קובע מגבלת גיל, מה שמנע מהרב שפירא להתמודד.

וכאן החל קמפיין מטורף לחוקק חוק פרסונלי עבור הרב שיוריד את מגבלת הגיל. הקמפיין כלל מודעות ענק בעיתונים, הפעלת לובי על שרים וחברי כנסת, וזה בתקופה שבה כל שינוי חוק מוציא עשרות אלפים לרחובות ורק זה מה שהיה חסר לנו.

עיקר הלחצים לתיקון החוק הופנו לבצלאל סמוטריץ' וזה, בצעד אמיץ החליט על הקמת ועדה בראשות הרב יעקב אריאל, על מנת שיבחרו את המועמד הראוי ביותר שהציבור הדתי לאומי יכול להעמיד.

את מועמדותם הגישו מספר רבנים ובהם שניים בולטים ומוכרים – הרב מיכה הלוי, רבה הראשי בעשור האחרון של פ"ת, והרב אליעזר איגרא, דיין בבית הדין הגדול בירושלים וכן הרב מאיר כהנא סא"ל במיל', אב בביה"ד הרבני באשקלון ויו"ר נציגות הדיינים הארצית.

לא בכדי העריכו כולם מראש שהרב מיכה יזכה לרוב הקולות בוועדה ויהיה מועמד מוסכם על רבני הציונות הדתית. הרב מיכה הלוי זוכה להערכה עצומה בציבור הדתי לאומי, אך גם בציבורים אחרים כגון זה החרדי והספרדי, רב ותלמיד חכם עצום שיודע לחבר ולגשר על מחלוקות בקהילות השונות ולענ"ד, אין ראוי ממנו לתפקיד.

בשנתיים האחרונות זכיתי מתוקף תפקידי כחבר מועצת העיר פתח תקווה להתלוות אל הרב בביקוריו בעשרות בתי הכנסת בעיר בשבתות ובחגים. כל פעם אני נפעם מחדש לראות את האהבה והערכה הגדולה לה זוכה הרב בכל הקהילות, גם שהוא מגיע למסור שיעורים לבני נוער הם יושבים מרותקים ושומעים בצמא את דבריו.

בניית מערך הכשרות שהקים הרב בפ"ת הפך להיות מודל השראה בערים נוספות, ויכולותיו למסור בשבת אחת 15 שיעורים שונים הפכו לשם דבר.

אבל כנראה שכל זה לא עמד בפני חברי הוועדה, רבני הציונות הדתית, בבואם לבחור במועמד לרב הראשי, ושבחרו בסופו של דבר ברב כהנא, שאם תשאלו 100 עוברי אורח שומרי תורה ומצוות מהמגזר הדתי־לאומי האם שמעו אודות הרב טרם לבחירתו – איני יודע כמה מהם כלל ישיבו בחיוב. אך אני מאמין שבודדים.

שלרגע אחד לא ייחשב שאני הקטן מפקפק בגדולתו בתורה ובחוכמתו וניסיונו כדיין בבית הדין הרבני של הרב מאיר כהנא, אבל לרב ראשי לישראל צריך למנות גם מי שצבר ניסיון וקילומטרז' (תרתי משמע) ציבורי, מי שמחובר לכל גווני הציבור הדתי ואין זה משנה אם הוא משתייך לציבור החרדי, דתי לאומי, חרדל"י, ספרדי, אשכנזי, מסורתי וחילוני.

לצערי, זמן קצר לאחר קבלת התוצאות המפתיעות כבר פורסם שהחרדים יריצו מועמד מטעמם, ש"ס כבר לא מחויבת להסכמות ולהתמודדות יצטרפו ככל הנראה רבנים סרוגים שלא הגישו מועמדותם לוועדת הרבנים.

לא אופתע אם בסיומה של מערכת הבחירות שוב נקבל שני רבנים שאינם מזוהים עם הציבור הדתי לאומי, ושוב נעמוד משתאים איך שוב פספסנו הזדמנות להעמיד דמות תורנית בעלת שיעור קומה.

בשמם של כל תושבי העיר פ"ת אני מודה לוועדה החשובה שסיימה את תפקידה והותירה לנו את הרב מיכה שימשיך במסעותיו להרבצת תורה לקהל שומעיו.

=======

עו"ד צביקה וישנגרד הוא יו"ר הציונות הדתית בפתח תקווה וחבר מועצת העיר