"יש לי ילדה חולת אנורקסיה, ששקלה 36 קילו בגיל 16", מספר האב איתי. "ילדה נורמטיבית ומחוננת שהמחלה התפתחה אצלה ופתאום עברה לכדורים פסיכיאטרים, אשפוזים, וסכנת חיים. אם לא הייתי מסוגל כלכלית להשקיע את הכסף הדרוש, לא הייתי מצליח להציל את חייה".

איתי מספר את סיפורם של עוד אלפי הורים בישראל שמטפלים במסירות ודאגה בילדיהם החולים באנורקסיה. בעוד מספר ימים יצוין יום המודעות להפרעות אכילה, ובחינה של הטיפול בתחום בישראל מציג נתונים קשים; מחסור במחלקות ייעודיות, זמני המתנה ארוכים מאוד, הורים שקורסים כלכלית ונפשית, ומוות.

כשליש מהמקרים בישראל מגיעים להחלמה מלאה, שליש להחלמה חלקית, וכשליש מפתחים מהלך כרוני של הפרעות אכילה. חלקם, נפטרים בזה אחר זה מכיוון שלא קיבלו את הטיפול המתאים בזמן.

הפרעות אכילה הן קבוצת הפרעות נפשיות המתאפיינות בעיסוק כפייתי באוכל, בצורת הגוף ובמשקלו. שכיחותן נאמדת ב-0.1%-3.8% מהאוכלוסייה. על פי ההערכות, 5% מהאוכלוסייה בישראל סובלת מהפרעות אכילה בדרגות שונות.

על פי משרד הבריאות, אחת מכל עשרים נערות או נשים צעירות שתגענה למרפאה כשהיא סובלת מאנורקסיה נרווזה, לא תהיה בין החיים 21 שנה מאוחר יותר.

אילוסטרציה (צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90)

"אם לא היה לי את הכסף, הבת שלי הייתה מתה במאה אחוז"

"יש מחלקה סגורה אחת להפרעות אכילה באזור המרכז, עם 40 מיטות בלבד", אומר איתי. "גם את מי שזוכות להיכנס אליהן ולקבל טיפול צמוד ומציל חיים, מוציאים לפני הזמן כי על כל מיטה ממתינות 40 אחרות, שחלק מהן מתות בינתיים".

"אנחנו חיכינו להיכנס למחלקה חצי שנה, ואני מכיר כמה ילדות שנפטרו בזמן ההמתנה", הוא מספר. "אני משקיע 8,000 ש"ח בחודש כדי להציל את חייה ולתת לה טיפול – פסיכיאטר, פסיכולוגית, דיאטנית צמודה, טיפול באומנות ועטיפה מכל הכיוונים. אם לא היה לי את הכסף, הבת שלי הייתה מתה במאה אחוז".

"זו מחלה נוראית. שקר משתלט על המוח, והנערה מענישה את עצמה כי לא מגיע לה לאכול, ולא מגיע לגוף הזה לפרוח. היא מתאבדת לאט. אתה אולי רואה מבחוץ בן אדם נורמלי, אבל הוא גמור מבפנים. כששמו זונדה לבת שלי רקדתי – שהיא עוברת עוד שבוע בלי לסכן את חייה".

לדבריו, המחלקות הייעודיות הסגורות יכולות להציל חיים, אך כתוצאה מזמני המתנה ארוכים מאוד ועומס על המחלקות, נערות משוחררות לפני הזמן או כלל לא מספיקות להגיע. "הטיפול שם נכון, אבל מי שמגיעה לשם היא ברת מזל".

השבוע, דוגמנית העבר קארין באומן הלכה לעולמה בגיל 35 אחרי התמודדות של עשור עם מחלת האנורקסיה. למחרת, תקציב המדינה לשנים 2023-2024 אושר סופית במליאת הכנסת; תקציב משרד הבריאות לשנת 2023 עומד על 44 מיליארד שקלים, ו-50 מיליארד בשנת 2024.

קארין באומן ז"ל בכנסת (קרדיט: דני שם טוב דוברות הכנסת)

"אם תשאלי את משרד הבריאות יגידו לך שהוקצו משאבים, אבל אנחנו שומעים את זה כבר זמן רב ולא רואים שום שינוי", מספרת ויקי ריכטר ישראלי, שבתה בת ה18 וחצי מתמודדת עם הפרעות אכילה מאז שהייתה בת 13, והקימה את עמותת "המסע שלנו" עבור משפחות עם מתמודדים עם הפרעות אכילה.

"הסיפור של הבת שלי הוא סיכה בים שמדגימה על בשרה את כל המחדלים והמחסורים שיש. המענים שנותנים הם סימון וי. כשיש למעלה ממאה אלף חולים במדינת ישראל, גם כשנותנים עוד 20 מיטות של אשפוז יום זה לעג לרש וכוסות רוח למת".

"לא תראו אמא לילד חולה סרטן שאומרים לה להמתין שנה לאשפוז"

הנתונים של מרכז המחקר של הכנסת מפברואר 2022 מציגים תמונה קשה, אך לא שלמה. הנתונים מתייחסים למספר המתמודדים בגילאים 15 עד 24, ורק לאלה שהגיעו לטיפול ברפואה הציבורית. בפועל, המספרים גדולים בהרבה. על פי הדו"ח, מטופלים ממתינים בין 3 חודשים ללמעלה משנה כדי להתאשפז.

"יש צורך אקוטי באשפוז אבל ההמתנה ארוכה כי המחלקות מלאות. אני רוצה לראות שיגידו לאמא לילד חולה סרטן שתמתין חצי שנה או שנה לאשפוז. גם פה יש גורמי מוות, לא פחות, וקארין באומן ז"ל היא לא הראשונה שנפטרה".

ויקי ריכטר ישראלי (צילום: ללא קרדיט)

לדעת ויקי, השינוי המרכזי צריך להתחיל בטיפול בקהילה. "אם לבת שלי היה מענה בקהילה היא לא הייתה צריכה להתאשפז, והיא התאשפזה 4 פעמים. לא היה לה מענה, המצב הדרדר, היא שוחררה אחרי אשפוז, הידרדרה שוב וחוזר חלילה. כשיהיה מענה טרום ופוסט אשפוזי, לא יהיה כזה עומס במחלקות האשפוז".

ההורים ויקי ואיתי מדברים על מענים שונים אך מתייחסים לבעיה אחת – הטיפול בהפרעות אכילה במדינת ישראל כיום, חסר. בין אם מדובר בצורך אקוטי רגע לפני אשפוז מלא או במענה בקהילה בשלבים המוקדמים יותר – הורים נאלצים לפנות לרפואה פרטית, וקורסים.

"כדי להציל את חיי הילדים שלהם, המשפחות פונות לטיפול פרטי ומשלמות בין 7,000 ל-10,000 ש"ח בחודש על טיפול פרטי, ואין החזרים על טיפול בהפרעות אכילה", מסבירה ויקי. "משפחות נאלצות להכריע בין לקנות חלב ללהציל את הילד, ובלי להוציא סכומים אסטרונומים – הילד פשוט ימות. וכמובן שלא מקבלים גרוש, לא מקופות החולים ולא מחברות הביטוח".

עמותת "המסע שלנו" תגיש השבוע עתירה לבג"ץ על אי קיום חוק הבריאות הממלכתי כשמדובר על הפרעות אכילה, ודורשות שייפתח מערך לטיפול. "מכיוון שזה לא הוקוס פוקוס, שהמדינה לפחות תאפשר בינתיים לקופות החולים לתת החזרים על טיפולים פרטיים".

"עם הבטחות לא נרפא את הילדים שלנו, והם כבר שקופים מספיק. אנחנו לא מקבלים תשובות, והורים ממשיכים ליפול נפשית וכלכלית וכבר אי אפשר להמתין ולשתוק. הבג"ץ ייאלץ את המדינה לקחת אחריות על הילדים שלנו, להקים תכנית חירום. אלה לא רק הילדים שלנו, ואי אפשר לדעת בדלת של מי זה ידפוק מחר".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: תחום בריאות הנפש נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות. ההתמודדות עם מגפת הקורונה הציפה את הצורך בהרחבת המענה בתחום בריאות הנפש.

בתחום הטיפול בהפרעות אכילה פועל משרד הבריאות להרחיב את טיפולי היום שמטרתם מניעת אשפוזים תוך המשך שגרת החיים, ככל שניתן. בשנת 2022 התווספו 40 עמדות נוספות בפריסה ארצית. בנוסף, הוחלט על הקצאת 23 מיטות אשפוז נוספות להפרעות אכילה לנוער בשנת 2022 ועוד 12 מיטות נוספות בשנת 2023. מרבית המיטות כבר התווספו במוסדות הרפואיים.

מתוך מבחני התמיכה של בריאות הנפש בשנת 2022, כ-15 מיליון ש"ח מיועדים לטיפול בהפרעות אכילה, הן לקיצור תורים במרפאות והן לפיתוח מענים ייעודיים למניעת אשפוז כגון בתים מאזנים ואשפוזי בית ייעודיים להפרעות אכילה.

נכון להיום, שיעור הלוקים באנורקסיה בישראל בגילאים 24-15, הוא 1.2% בקרב נשים ו-0.2% בקרב גברים. מדי שנה מאובחנים בישראל כ-1,500 ילדים ובני נוער הלוקים בהפרעות אכילה. אחת מכל עשרים נערות או נשים צעירות שתגענה למרפאה כשהיא סובלת מאנורקסיה נרווזה, לא תהיה בין החיים 21 שנה מאוחר יותר.