לאחר שרקטת קסאם מתפוצצת בשדרות, המשטרה אוספת את הזבילים (שאריות המיכלים של הרקטות) ומאחסנת אותם; ומתברר שעל חלקם רשומה כתובת בערבית. המחבלים, לפני שהם משגרים את הרקטות, כותבים עליהם "ד"ש" לתושבי ישראל.

כשעברנו להתגורר בשדרות לפני כעשר שנים ביקשתי לראות את הזבילים וראיתי שרשומה עליהם המילה القدس (אִלְקֻדְס) – ירושלים. לכל ילד עזתי ברור על מה המלחמה. המלחמה היא לא על טריטוריה ולא על משאבים כלכליים; המלחמה היא על ירושלים!

"ירושלים" היא משחק מילים סביב השורש "שלם"; ההכרה שישנה שלמות, או במילים אחרות – יש טוב בעולם שלנו! המלחמה על ירושלים היא למעשה המלחמה בין אלה שמאמינים שהטוב ינצח ולכן עסוקים בבנייה וביצירה לבין אלה שרוצים להרוס וחולמים על ג'יהאד.

קו המאבק על ירושלים אינו חוצה רק יהודים ולא יהודים: הנביא זכריה (יד, יד) מתאר למשל שבאחרית הימים "גם יהודה תילחם בירושלים" היינו שיהיו גם יהודים שינסו לפגום בשלמות; שיפיצו חולשה ופסימיות; ולעומת זאת "והיה כל הנותר מכל הגויים הבאים על ירושלים ועלו… להשתחוות למלך ה' צבאות" (שם, טז).

קו המאבק על ירושלים חוצה כל אדם בתוך עצמו – האם הוא בוחר בטוב או ברע. הירושלמים בוחרים בטוב. יום ירושלים שמח!