לפני כחודש מובילי המחאה נגד ההפיכה המשפטית הכריזו על צעדה ברחובות בני ברק, לקראת הצעדה קראו הרבנים לבחורי הישיבות שלא להגיע להתעמת עם המפגינים. במקביל מפגינים רבים זעמו על ההחלטה להפגין במקום מגורים, מה שהוביל לוויכוחים סוערים בין פעילי המחאה ואיים על אחודתה.
בסופו של דבר תושבי בני ברק חיכו למפגינים עם כיבוד ושתייה והמפגינים הזועמים התיישבו מפוייסים למעגלי שיח עם תושבי העיר שמהם הם לא חזרו אותו הדבר.

חודש עבר ונראה שכל זה נשכח. בזמן שחוק הגיוס על הפרק הציבור החילוני ליברלי פשוט לא מסוגל להחזיק את עצמו ולהימנע מהקמפיין השחוק והמסית של לפיד וליברמן ל״שוויון בנטל״. הערב מובילי המחאה הכריזו על יום שיבוש נוסף ואמרו ״ביום השוויון הלאומי נצא לעשרות פעולות מחאה ברחבי הארץ. ביום זה נודיע רשמית להנהגה החרדית – זה נגמר״. אך, הבחירה למקד את מסרי ההפגנה כנגד הציבור החרדי וחוק הגיוס היא למעשה ירייה ברגל של מארגני ההפגנה.
בשבוע האחרון קבע האדמור מגור כי אסור לדחות את חוק הגיוס לאחרי התקציב, וקורא לפרק את הקואליציה במידה והחוק לא יעבור. כעת, גם ב״דגל התורה״ נותנים גיבוי לגולדקנופף מ״אגודת ישראל״ אשר נמשע להוראותיו של האדמור מגור. בימים האחרונים בסיעות החרדיות יש מי שאומרים בשיחות פנימיות כי אם נתניהו לא יקדם את חוק הגיוס אין הבדל גדול בינו לבין ממשלה עם גנץ.
גם המתווה שהציג הנשיא הרצוג הספיק כבר להיקבר בתוך הסערות הפוליטיות, טומן בחובו נקודה מהותית שפתחה פתח לשיח חדש בין החרדים והאופוזיציה סביב אחת הסוגיות המדממות ביותר בחברה הישראלית – חוק הגיוס. למעשה, המתווה של הרצוג העלה על השולחן משוואה חדשה: ביטול הרפורמה המשפטית של לוין ורוטמן – תמורת הבטחה לכך שבג"צ לא יתערב בחוק הגיוס.

המשמעות של המשוואה שהציב הרצוג פשוטה – אם המפגינים מעוניינים לעצור את הרפורמה, חבל ההצלה שלהם הוא דווקא ״חוק הגיוס״ ושיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות. אבל במקום לראות בהם שותפים ולבנות עם המפלגות החרדיות אמון בצורה איטית ועמוקה. אנשי המחאה בוחרים לחסל כל סיכוי לשיתוף פעולה בשנים הקרובות, מה שכמובן לא ימנע מהם להציע למפלגות החרדיות הרים וגבעות ביום שהם יצטרכו אותם כדי להרכיב קואליציה.
גם ביום חמישי בהפגנת הימין הגדולה, החרדים הדירו את רגליהם בעקבות הוראות הרבנים אשר לא רואים ברפורמה עניין דתי שעליו יש לצאת לעצרת מחאה. מי שכן הגיעו בהמוניהם היו הציבור הדתי לאומי, ובעיקר הציבור הדתי לאומי החר״דלי. בכל זאת, יום השיבוש לא מכוון נגדם, ולא מנהל שיח עם האידיאולוגיה הדתית-לאומית אלא מתחמק ממנו ומותיר את השיח נגד הרפורמה שטחי וריק מתוכן אידיאולוגי.
תגובות
מי שעדיין לא הבין. ההפגנות שלהם זה לא מערכת המשפט ולא הגיוס של החרדים. שהתירוץ הזה יגמר הם שוב יחזרו לנושא ההתישבות ביהודה ושומרון. יחזרו לאוסלו.
דפקט מיותר לנסות לדבר איתך
לשסות קבוצה בעם נגד קבוצה בעם... כנראה שהכסף הרב ממש משגע את השמאל. אתם ליברלים שאוהבים את האחר? איך אתם משסים קבוצה מול קבוצה אחרת? עד להיכן תרדו?
ומה עם הערבים... ומה עם גלי צה''ל... כולם יודעים שאפשר להיות ערבי אזרח ישראל, ולהיפטר מכל הסיפור הזה. יכריזו החרדים שהם ערבים בני דת משה, כמו שעשו הריפורמים בגרמניה, והכל יסתדר. השמאל רואה בערבים חלק מהגוש השינוי שלו, והשמאל ישב בשקט...
שאברכים ערבים יקבלו מימון מהמדינה, אז נשקול
סטודנטים ערבים... למרבה הבושה סטודנטים ערבים המניפים דגלי פלסטין, מתוקצבים פי כמה יותר מתלמידי הישיבות...
ההשקעה בחינוך של ילד ערבי היא קטנה מההשקעה בחינוך של ילד בחינוך הממלכתי ואלה קטנים מההשקעה בחינוך של ילד בחינול הממלכתי דתי. אלה עובדות. כך עוגת הכסף מחולקת. מוזמן לבדוק אותי
כמה הערות : ראשית, החרדים לא הגיעו להפגנת התמיכה ברפורמה משום שדרכם היא לעשות עצרות תפילה ולא הפגנות מעורבות של נשים וגברים, הם ממש לא ירדו מתמיכתם ברפורמה. שנית, הצעת הכותב בעצם אומרת - תנו לחרדים כל מה שהם רוצים, ואז ממילא לא צריך את הרפורמה... כאילו לומר לנאנסת : תסכימי לאונס - ואז ממילא זה לא יהיה אונס. שלישית, הגיע הזמן לשים על השולחן את אי השיוויון בשירות הצבאי באופן שאי אפשר יהיה לחמוק ממנו. הנושא הוא נושא ערכי ועקרוני ואין שום סיבה לוותר עליו. רביעית, לעצם העניין אם טקטית נכון או לא נכון לעסוק עכשיו בנושא - זו שאלה נכבדת. עם זאת, נראה שהחרדים כבר נתנו את התשובה באמירתם : אין תקציב ללא חוק גיוס חדש.
לא צריך שיתוף פעולה עם החרדים. הם רק רוצים את עגל הזהב. אם צריך, תמיד אפשר לקנות אותם