כבכל יום עצמאות גם השנה נפתח פולמוס על אמירת הלל ביום העצמאות, כאשר גם בין הנוהגים לומר ישנם חילוקים אם להגיד עם ברכה או בלי ברכה, ובאיזה מקום בתפילה לומר אותו.
בעקבות הדיונים החוזרים ונשנים, הרב אורי שרקי מזכיר את החלטת מועצת הרבנות בנושא, ומבהיר כי ההחלטה לא בוטלה ותקפה עד היום.
הרב אורי שרקי_x264| צילום: הרב שרקי באולפן סרוגים. ארכיון (צילום ועריכה: יוחנן בלייך)
בפוסט שפורסם על ידי תלמידיו של הרב שרקי נכתב: "בעקבות פרסומים בנושא, אבקש להזכיר עובדות פשוטות: ביום ל׳ בניסן תש"מ התקבלה במועצת הרבנות הראשית ההחלטה דלהלן: "מועצת הרבנות הראשית חוזרת על החלטותיה הקודמות כי יש לקרוא ביום העצמאות ובלילו הלל שלם בברכה לפניו ולאחריו בשם ובמלכות". (ספר "הרבנות הראשית לישראל – שבעים שנה לייסודה", כרך ב׳ עמ' 895)".
הרב שרקי מבהיר כי "החלטה זו מעולם לא בוטלה. (כך עולה מפרוטוקול הדיון במועצה בכ"ח ניסן תשד"מ, שם, עמ' 901)".
תגובות
לדעתי אין מקום להלל ,התקופה הזו מוכיחה כי לא מגיע לנו מדינה
חמוד שלי, לא אתה מחליט. זו החלטה של העם חמוד שלי, לא אתה מחליט. זו החלטה של העם. ואם אומרים הלל בלילה בברכה, אתה צריך לחשוב להיפך, שיש עליית העולמות ביום הזה וגם לא להניח תפילין, כמו בחול המועד
גם לא היה מגיע לנו בתקופת החשמונאים, היו מתיוונים רבים, ובכל זאת היה נס ניצחון במלחמה וקבלת שלטון מדיני למלכות חשמונאי ואומרים על זאת הלל בכל שמונת ימי החנוכה
על סמך מה רב שריקי אתה מחליט להגיד ברכה לבטלה