כמדי שנה בימים שלפני יום הזיכרון לשואה ולגבורה מתקיים אירוע "זיכרון בסלון" בבית הנשיא ורעייתו. השנה אירח הנשיא יצחק הרצוג את אלבר חן (חיון), ניצול שואה מטוניס ששיתף אודות סיפורו האישי, לצד רעייתו ג׳יזל.

בפתח המפגש ביצעו הראל סקעת, גיא מזיג, סיון טלמור ומשה קלוגהפט את השיר ״ילד שלי״ שיצרו במסגרת הפרויקט המוסיקלי ״פסקול שלישי״.

בהמשך הופיעו הזמרים והיוצרים קובי אוז ויונתן רזאל עם השיר ״פתאום נושם״ ולסיום ביצע קובי אוז את השיר ״לא היה לנו כלום״, אותו הקדיש לאמו שהגיעה למפגש.

"השבוע הזה הוא שבוע מאוד חשוב עבור עם ישראל כולו ועבורנו" אמר הנשיא הרצוג "אנחנו נבקר ביד ושם, בכנסת ולאחר מכן בוורשה לציון 80 שנה למרד גטו ורשה. אני חושב שאין משהו יותר סמלי, יותר מרגש ושיותר מבטא את הניצחון ואת 'משואה לתקומה' מאשר להיות בגטו ורשה לציין זאת יחד עם נשיאי גרמניה ופולין."

קובי אוז ויונתן רזאל (צילום: קובי גדעון/ לע"מ)

רעיית הנשיא הוסיפה ואמרה: "מדהים אותי שבכל שנה מתגלים עוד ועוד סיפורים ואף פעם לא נגיע להכל, אבל משתדלים לשמוע את כולם".

עוד היא אמרה כי היא לדעתה העשרת הזיכרון של הדור הצעיר בשירים חדשים שנכתבו על ידי אמנים צעירים מסמן את ההמשכיות ואת זה שהזיכרון ממשיך הלאה ועדיין חי אצלנו.

אלבר חן (חיון) בן 91 כיום, עלה לארץ בשנת 1950 מהקהילה היהודית הגדולה בטוניס, שם לקח חלק בתנועות נוער ציוניות ששאפו לעלות ארצה.

"כאשר הייתי בן עשר שיחקתי עם חבריי בשכונה ולפתע שמענו רעש גדול מהשמיים-מטוסים! מטוסים גרמנים גדולים מאוד בטיסה נמוכה, עם צלב קרס עליהם" סיפר אלבר על ילדותו בטוניס ותחילת המלחמה.

"שני אחיי ואבי גויסו לצבא ונשארתי לבדי עם אמי בבית, באיזה שהוא שלב כבר לא יכלנו לישון בלילה, היינו הולכים לישון עם בגדים ונעליים, שנהיה מוכנים לברוח ולמצוא מחסה. חוסר הידיעה היה רב, ואמי הייתה בוכה ללא הפסקה, לא ידענו מתי ישובו בני משפחתנו.

משפחות מוסלמיות ואיטלקיות היו שומרות עלינו, ועל החפצים היקרים שלנו. לאחר המלחמה נסענו לנמל שממנו היינו עתידים להפליג לישראל כמשפחה, הייתי כבר כמעט בן 18.

תחילה הפלגנו עד צרפת, ומשם המשכנו לנמל חיפה. הגענו למושב בישראל בתנאים מאד קשים והקמתי יחד עם ג'יזל משפחה."

האמנים יחד עם הנשיא הרצוג ורעייתו (צילום: קובי גדעון/ לע"מ)

ג'יזל אשתו של אלבר שיתפה גם היא מעט על סיפור אחיה: "גם אני גדלתי בטוניס,  היו לי שני אחים גדולים ממני, אחי הבכור היה בשליחות בצרפת.

לאחר שדיווחו על המיקום שלו לגרמנים הוא נשלח לגרמניה, משם הצליח לברוח פעמיים בדרכים לא דרכים. לבסוף הצליח להגיע למשפחה צרפתית שסייעה לו, ובעזרתה הגיעה בחזרה לטוניס."