הרבנית ימימה מזרחי הגיעה אמש לבית הנשיא ונפגשה עם הנשיא יצחק הרצוג. הרבנית מזרחי שיתפה בתחושות של שני הצדדים, וסיפרה אילו שאלות היא שאלה את הנשיא.

בפוספט שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה כתבה הרבנית מזרחי: "עוד בקיץ, כשידענו ש'והגדת' – ההגדה החדשה, עתידה לראות אור, ידעתי שנרצה להגיש הגדה נשית לנשיא מדינת ישראל. אבל לא תיארתי את גודל הטלטלה שתעבור הארץ הזו עד שיגיע המועד".

היא סיפרה: "מסתבר שהוא חיכה לנו, הנשיא יצחק הרצוג, והקדיש לנו שעה תמימה. דיברנו על הרפורמה. הוא סיפר שלא האמין למשמע אוזניו כמה כאב צף פתאום. מכל עבר: כאב של אפליה עדתית וגוש קטיף והתעלמות מחילונים, כל מי התהום עלו והציפו. כמו שאנחנו לומדות תמיד לשאול: מה קשה לרש"י? אז מה קשה לו, לעם שלנו? לאו דווקא הרפורמה, כנראה".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: באדיבות ערוץ כנסת)

היא התייחסה למשבר בחברה הישראלית וכתבה: "הרפורמה הייתה זרז לכל מיני כאבים ומורסות שמפעפעות כבר עשרות שנים. דיברנו על דת ומדינה. דיברנו על העלבון שיש לכל צד מהעם הזה, ועל הרצון העז של הנשיא להשכין שלום ופשרה. הקדשתי לו ולרעייתו את 'והגדת'. כתבתי על משה רבנו, המנהיג הגדול. כשמשה צריך להפריד איש מצרי מאיש עברי ומטמין אותו בחול, הוא מסכן את עצמו ולא קורה לו דבר. אבל כשהוא מפריד איש עברי מאיש עברי, הוא צריך לברוח למדיין. זה כבר לא עובר חלק".

"אמרתי לו שאני לא מקנאה בו בימים אלה. והוא אמר: אני מרגיש שלמות בתפקיד שלי. זו השליחות ואני חי איתה בשלמות. אבל במדיין, משה רבנו יפגוש את האישה הגדולה שלו. וכשהוא חוזר נשוי, הוא אדם אחר. והנשיא פתאום אמר: אני רוצה שמיכל תהיה איתנו כאן. ואז נכנסה מיכל, רעייתו. ושניהם קיבלו אותנו בכבוד ענק ובמאור פנים".

הרבנית מזרחי שיתפה מהתובנות שקיבלה מששיחה עם הנשיא: "יצאנו כולנו עם רצון להמשיך לדבר, רצון ללימוד משותף, בעזרת ה'. וסיפרתי לו בגאווה בלתי מוסתרת על קהילת הלומדות של פרשה ואשה, ועל נשות אשירה. תלמידותיי מכל רחבי העולם. אי אפשר להתעלם מהיותו תלמיד חכם מלא בידע תורני. הוא סיפר על סבא שלו, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שכיהן כרב הראשי האשכנזי לישראל עוד מימי טרום המדינה והראה לנו על הקיר, ממוסגרת, התפילה לשלום המדינה שחיבר סבו, כתובה בכתב ידו, עם תיקונים ספורים שעשה ש"י עגנון".

"שאלנו אותו גם קושיות לא פשוטות. למשל, איך הוא מקבל את הביקורת הלא פשוטה, פעם מימין ופעם משמאל.שאלתי אותו למה במתווה שהציע, יהיו בשולחן כל כך הרבה נציגי אופוזיציה ופחות נציגי קואליציה, והוא הסביר את כוונותיו ואת התפלגות הכוחות. שאלתי אותו על עלבון מגורשי גוש קטיף. רק כיום אנשים מתחילים להבין איזה קיר אטום היה שם, וכמה חוסר הקשבה".