נשיא ישיבת 'הר המור' מקפיד מאוד שלא להתראיין לכלי התקשורת, ואת דבריו מעדיף לומר לתלמידים בשיעורים בפורמים סגורים או במודעות בעיתונות המודפסת. אולם שיחה שהתנהלה בצורה של שאלות ותשובות בין הרב טאו ואחד מתלמידיו ותוכנה הגיע לידי סרוגים, נשאל הרב טאו על הסיבות בגינן הוא מסביר את עמדתו כלפי הבית היהודי. השיחה התקיימה לפני מספר שבועות והועלתה על הכתב על ידי תלמיד אחר של הרב טאו.

עם תחילת הראיון פותח התלמיד: "שמענו שהרב פועל נגד מפלגת הבית היהודי".

הרב טאו משיב: "אני לא 'פועל', אני מתריע על מגמה הרסנית שמפלגת הבית היהודי שותפה לה."

אבל הרב דוחף תלמידים שלו לפעול ולעשות כינוסים ולהוציא חומר נגד המפלגה.

 "אין דרכי לעסוק בארגון ו'דחיפה'. אני מודה לה' שנתן לי עיניים לראות ולב להרגיש, ואינני עיוור ואטום מלראות את החורבן שנעשה לנגד עינינו. וברוך ה' שאין בי ממדת הביישנות במקום שנעשה עוול ליחיד וק"ו לכלל, וביתר שאת לכלל מהלך ראשית צמיחת גאולתנו, ואני מתריע ומעורר. ואם יש מי שמקשיב ומתעורר לפעולות הסברה וארגון – כך ראוי".

לאורך כל השיחה משלב הרב טאו ציטוטים מתוך כתבי הרב קוק ומתוך כתבי בנו הרב צבי יהודה, שורות שלמות מתוך אגרות הראי"ה, מאמרי הראי"ה ולנתיבות ישראל ועוד.

על השאלה מדוע רבנים מתערבים בפוליטיקה, העדיף הרב טאו לצטט מדברי הרב צבי יהודה שאמר: "אינני מבקש רשותו של אף אחד. מה שהוא צדק ואמת, אני מחוייב להודיע ולפרסם על-פי התורה. הפוליטיקה של כלל ישראל היא תורה, היא קדושה". וציטוט נוסף: "זה יפה מאוד מצד הרבנים, שעל-פי תורה מחויבים להתערב בפוליטיקה. אחרת הם בוגדים. כתוב בתורה: 'לא תגורו!'" משמעות כזו של התערבות בפוליטיקה ודאי רצויה, ואני מצפה מרבנים ש'יתערבו' כמוני להתריע ולעורר ולפקוח עיניים עיוורות."

המטרה: לרומם את רוח האומה

בהמשך נשאל הרב מדוע עכשיו, כשהציונות הדתית בשיא כוחה הפוליטי, בלי לחץ מהחרדים, קמים הרבנים ותוקפים את נציגי הציבור. הרב טאו השיב כי זו הסתכלות המשדרת סקטוריאליות. "ודאי שמפלגה היא לא בית מדרש ועניינה לדאוג לאינטרסים של בוחריה. אבל מפלגה שמייצגת את הציבור היקר שלנו על כל שדרותיו שונה מכל מפלגה רגילה. תכונתה היחודית היא בזה שהיא שואבת ממקור קודש."

לדבריו, כך קמה 'המזרחי' ע"י הרב ריינס, שהיה מגאוני ליטא וכך ודאי הייתה הנהגתו של הרב קוק וכך המשיך הרצי"ה שתמך במפד"ל והנהגתו הישירה את תנועת גוש אמונים אחרי מלחמת ששת הימים.

"יכול להיות שאנשים לא הבינו את כיוון ההנהגה הזה", אומר הרב טאו. "כל דחיפתו של הרצי"ה את 'גוש אמונים' הייתה לצורך דבר אחד: להבליט ולחזק את מצות יישוב ארץ-ישראל הציבורית-הממלכתית. מהרב צבי יהודה למדנו שכל פעולותינו אינן אלא עצות ודרכים איך לרומם את כל האומה. פעמים אף הורה להפסיק את ההתנחלויות כי 'העם לא אתנו'. המטרה היותר חשובה היתה תמיד רוממות רוח העם."

"העיקרון שתמיד הינחה היה: כאשר כולנו יחד – יש הוויה של עם, וכשאין זה כך – הרי זה רק חלק, קבוצה, סקטור. וגם אם אותו החלק כולל את מיטב הבחורים המוכנים למסור את נפשם על שלמות הארץ – אין זה עם ישראל. 'העם כולו' איננו קבוצה או כיתה אלא אחדות של כל הכוחות כולם".

בנט תומך בשינוי הסטטוס קוו

בהמשך הראיון נשאל הרב טאו מדוע לא לנקוט בגישה ריאלית, של ויתורים בנושאים מסוימים כדי לעצור את הסחף האנטי-דתי, כמו גם הסלידה מ'הכפייה הדתית' של מיעוט נגד דעת הרוב.

על כך השיב הרב טאו, כי הנחת היסוד אינה נכונה: "קודם כל אין זה נכון שרוב הציבור במדינה רוצה בחקיקה האנטי-דתית הזאת, במחיקת הצביון היהודי של המדינה. גם אין זה נכון מה שטוענים אנשי הבית יהודי שזה הכל מצד לחץ של השותפות בקואליציה."

לדבריו, "זו התחסדות והיתממות וזריית חול בעיני הציבור." הוא מאשים את נפתלי בנט ש"התבטא כבר לפני הבחירות שהוא מתכוון לפתוח את הסטטוס קוו, ואכן הוא מקיים את הבטחתו", כשהוא מפנה לחוברת 'עין פקוחה' שיצאה לאור ובה פירוט הוויתורים שעשו בבית היהודי בכל הנוגע לסוגיות 'דת ומדינה'.

לעצם השאלה, מבטל הרב טאו את הנחת היסוד לפיה "הליכה בדרך התורה זה סוג של צורך חברתי של פלג מסוים בציבור. וכך, אם זה פלג, אז הרי הוא מיעוט, ואם זה כך – אז יש פה ענין של כפיה… אבל יש כאן חוסר הבנה יסודי. הכל מתחיל מזה שמנתקים בין האומה לבין האמונה. מה שאנחנו נאבקים על צביונה היהודי של המדינה איננו כלל מאבק על איזה אינטרס ייחודי שלנו… צריך להכיר שהתורה היא לא תורה של יחידים, אלא תורת העם כולו, תורה המחיה ומאירה את כל מכונות החיים של העם, כוחותיהם וסעיפיהם, את חוקת הלאום, חוקת המדינה. התורה היא עצם החיים, והיא מכוונת להשלים לא רק את התוכן הרוחני של היחידים, אלא את התרבות ואת הרוח, את האמונה ואת עוז החיים של האומה השלימה."

כאן הוא עובר להסבר ארוך על מהות הלאומיות היהודי ומולו את מהות התורה, ובסופו הוא מסכם: "מי שרואה בתורה איזה סוג של כפייה כלפי האומה, מי שחושב שקירוב יהודים לתורה הוא הפצת רעיונות הפרודים מן החיים, הפרודים מגאולת האומה, מי שרואה את נושאי דגל הקודש באומה כאיזה מיעוט, כאיזו מפלגה הנאבקת על צרכיהם החברתיים והרליגיוזיים של בוחריה – התייאש מכל מה שזכינו ללמוד אצל רבנו, מכל משנתו של הרב זצ"ל. התייאש מהדור, התייאש מסגולת ישראל. … לא התייאשנו ולא נתייאש מלשאת את דגל הקודש, דגל ירושלים, 'בשם כל ישראל' דוקא, ולא נתייאש מלהאמין בכל ישראל שראויים, גם עכשיו, להכנס תחת דגלנו זה." מסיים הרב טאו את הראיון.