“לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי” (אסתר, ד טז)

בתענית אסתר מדי שנה מצוין גם יום העגונה – יום הזדהות עם נשים עגונות שמטרתו להגביר את המודעות לסוגיה המורכבת, ולהגיע לפתרונות על פי ההלכה. עגינות הוא מונח ביהדות המתייחס למצבה של אישה הנשואה כהלכה, שאבדו עקבות בעלה והיא לא חיה איתו בפועל.

כיום, המונח בשפה ההלכתית והחוקית התרחב וכולל גם מצבים אחרים בהם גבר או אישה נמצאים בזיקה לנישואים קודמים, אך הם אינם ממומשים בפועל ומונעים מהם נישואים כהלכה לאחר, כמו סרבנות גט (במקרים מסוימים) או מקרה בו אחד מבני הזוג חולה במחלה קשה המונעת ממנו להתגרש.

כמה עגונות חיות בישראל? התשובה לשאלה הפשוטה הזו, מורכבת. "עד לפני כמה נשים בתי הדין היו מפרסמים נתונים שמעידים על בערך 200 עגונות וקיבלו ביקורת קשה", מסבירה עו"ד ניצן כספי שילוני המסייעת לנשים עגונות. "הביקורת הגיעה כיוון שהספירה הייתה רק על נשים שבית הדין הרבני קיבל את ההחלטה על חיוב גט מהבעל. המספר הזה אבסורדי, כי נשים לפעמים מחכות חמש, שש, או עשר שנים עד שהן מקבלות חיוב גט".

"יש נשים שגם אחרי כל השנים לא מקבלות גט, והמספר לא משקף את המציאות. הנתונים שנמצאים בבית הדין הפסיקו להתפרסם, ואין לדעת כמה נשים יש שנפתח עבורן תיק גירושין לפני שנים בודדות, או שהבעל ברח לחו"ל והן אפילו לא פתחו תיק כי מה הטעם – אלה נתונים שאין דרך לחשב אותם".

לפני כשנה וחצי התקיימה ישיבה בוועדת חוקה בכנסת, בה נציג של בתי הדין הרבניים העיד כי קיימות בין 2,500 ל-3,000 נשים שתיק הגירושים שלהן נפתח לפני שנתיים ויותר והוא עדיין פעיל. גם הנתון הזה לא שלם, ולא כולל נשים שהתיק שלהן נסגר מסיבות שונות; נשים שהתייאשו, נשים שהבעל שלהן בקומה או נשים שהחליטו לשלם כסף על הגט אחרי שנה של ניהול הליכים".

מעמד העגונה מוכר בהלכה וגם בחוק בישראל. חוק הביטוח הלאומי מגדיר עגונה כ:""אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה". בהנהלת בתי הדין הרבניים קיימת יחידה מיוחדת בנושא התרת עגונות, המסייעת לעגונות לאתר בעלים שנעלמו.

עגינות גברים קיימת גם היא, אך שונה משמעותית מעגינות נשים. על פי ההלכה, גבר רשאי לגרש את האישה בכל כרחה, ואף רשאי לשאת אישה נוספת. עם זאת, חוקי מדינת ישראל אוסרת על גברים לגרש את נשותיהן בניגוד לרצונם, כך שמושג העגינות התרחב ומתייחס גם לגברים בישראל שנשותיהם מסרבות לקבל מהם גט.

 

בימים אלה, מתקיימת התערוכה  'נשואות לעתיד: אמניות פוגשות נשים הכלואות בזוגיות' ביוזמת ארגון מבוי סתום בשיתוף 'סטודיו משלך' וארגון ׳קולך׳, הבוחנת את נושא העגונות ומסורבות הגט במדיומים שונים, ושופכות אור על המאבק האישי והמשפטי של הנשים ומעגלי השפעתו המתרחבים.

אמניות שונות נפגשו במהלך היצירה עם אישה הכלואה בזוגיות, מסורבת גט או עגונה, ויצרה את עבודתה מתוך הסיפור האישי של אותה אישה, ומתוך התייחסותה הכוללת לסוגיה. הפרשנות האמנותית מעניקה נקודת מבט ייחודית הנוצרת בפיסול, ציור וטכניקות נוספות.

היצירות שנוצרו או חודשו במיוחד לרגל התערוכה ומוצגות בה לראשונה, מביאות את סיפורן של הנשים ומשמיעות את קולן המושתק בדרך כלל. בכך יוצרות האמניות שחברו לתערוכה זו קהילה הקוראת לנו כחברה להביא לביטול העוולה ולתיקון בעולם.

(צילום: אנדי אנרוביץ')