רעידת אדמה הורגשה לפני זמן באיזור הצפון, המרכז וירושלים. מדובר ברעידת אדמה שמקורה בטורקיה בעוצמה של 6.3 באזור אנטקיה בטורקיה.

בדקות האחרונות עשרות גולשים שיתפו תיעודים מרעידת האדמה, כשבכולם רואים את המנורות בבתים מתנדנדות ותמונות שעל הקיר שנוטות הצידה.

זוהי רעידת האדמה הרביעית שהורגשה בישראל בשבועות האחרונים.

מהמכון הגיאולוגי נמסר כי רעידת אדמה הורגשה בארץ, קצת אחרי השעה 19:00 הערב. עוד נמסר כי המוקד אינו בארץ וככל הנראה צפונית לישראל.

 

כזכור, רעידת אדמה אדירה התחוללה לפני כשבועיים בטורקיה, והביאה לרצף של רעידות משנה בכל מדינות הסביבה אשר הורגשו גם בישראל. הרעידה הקטלנית שהתרחשה במרכז טורקיה נמדדה בעוצמה של 7.8 בסולם ריכטר, והורגשה היטב גם בסוריה, קפריסין וישראל.

רעידה כזו גורמת ללא מעט תהיות: האם היא יכולה להתרחש גם בישראל? המדינה ערוכה להתרחשות כזו? בשיחה לסרוגים ד"ר רוני קמאי, מומחית בתחום, עונה על כל השאלות.

איך קרתה רעידת האדמה הזו?

"הקרום של כדור הארץ בנוי מגושים מאוד גדולים, פלטות טקטוניות, הפלטות האלה זזות האחת כנגד השנייה, חלק גדול מהזמן יש כוח שמונע מהם לזוז האחת כנגד השנייה והוא נקרא 'כוח חיכוך'" מסבירה ד"ר קמאי מהמחלקה להנדסה אזרחית וסביבתית באוניברסיטת בן גוריון.

"בטורקיה עצמה התרחשו בשלושים שנה האחרונות הרבה רעידות. האזור שם פעיל יותר מאצלנו"

"כשהרצון שלהם לזוז גובר על כוח החיכוך בבת אחת משתחררת הרבה אנרגיה. כשהפלטות מתחככות האחת כנגד השנייה והאנרגיה הזו עוברת דרך גלים ומגיעה אלינו. זה יכול אפילו לחצות את כל כדור הארץ".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

קריסת בניין בעיר אורפה בדרום טורקיה (שימוש לפי סעיף 27 א)

"הפלטות הטקטוניות הן פלטות שקיימות הרבה מאוד שנים והגבולות ביניהם ידועים לנו. הם כל הזמן זזים. למשל הגבול המדיני בינינו ובין ירדן למעשה עובר לאורך גבול בין לוחות טקטוניים ובגלל זה יכולות להתרחש עליו רעידות".

"בדיוק במקום שקרתה רעידת האדמה יש איזו צומת של כמה לוחות. בטורקיה עצמה התרחשו בשלושים שנה האחרונות הרבה רעידות. האזור שם פעיל יותר מאצלנו".

האם רעידת אדמה כזו יכולה להתרחש גם בישראל?

"חד משמעית, אנחנו רואים את זה בהסטוריה. אפילו לפני 4000 שנה עם תיעודים היסטוריים וארכיאולוגים. אפשר לראות שבכל מאה שנה בערך הייתה פה רעידת אדמה. הייתה בצפת, הייתה גם באזור שכם ויריחו. בערך כל מאה שנה יש לנו רעידה גדולה במרחב שלנו. היא תיהיה הרסנית אם היא מספיק קרובה למקום יישוב. היום כל רעידה היא במקום יישוב אז הסיכון גבוה יותר".

"אנחנו מודדים את הפעילות בקצב תנועה, כמה הלוח רוצה לזוז כנגד הלוח שלנו. בישראל הקצב הוא משהו כמו חמישה מילימטר לשנה ובקליפורניה זה כמעט פי עשרה אז יש שם יותר רעידות אדמה".

"מבנים שנבנו לפני שנות השמונים הם בסיכון יותר גבוה. למשל בטבריה, קרית שמונה ובית שאן"

ישראל ערוכה לרעידת אדמה בסדר גודל כזה?

"כן ולא, אם נעשה מאמץ גדול. מאז שנות השמונים יש תקן בנייה שכל מהנדסי הבניין לומדים לעבוד עם התקן הזה שאמור להתחשב בכך שיעמוד ברעידת אדמה. מבנים שנבנו לפני שנות השמונים הם בסיכון יותר גבוה. למשל בטבריה, קרית שמונה ובית שאן. ישנם מבנים שאם הם גם ישנים וגם קרובים לשבר הם בסיכון גבוה יותר".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

העגורים בזמן רעידת האדמה (קק"ל)

"המדינה נערכת בדרכים אחרות היערכות לשעת חירום אבל מבחינת בנייה אנחנו יודעים שיש הרבה מבנים ברמת סיכון גבוהה. הם עמידים יותר מאז שנות השמונים".

מה המדינה יכולה לעשות כבר מחר בבוקר?

"שאלה קשה כי זה עניין של חלוקת משאבים. סכנה של רעידת אדמה זה משהו שיותר קשה. עברו כמעט מאה שנה אנחנו יודעים שרעידת אדמה היא רק עניין של זמן. יש מערכת התרעה אבל בסופו של דבר זה לא עוזר למבני מגורים"

"יש סיכוי לרעידה הרסנית. זה יכול להיות מחר בבוקר וגם עוד מאה שנה"

אפשר לדעת איפה בישראל יש אופציה לרעידת אדמה?

"אנחנו באמת לא יודעים. המדינה פרוסה על בערך חמש מאות קילומטר. איפשהו בכל הקו שבר תיהיה הרסנית אם כי יש לנו כלים לעשות את זה ואפשר לעשות הערכת סיכונים, אנחנו לא יודעים במאה אחוז איפה זה יקרה. יש סיכוי לרעידה הרסנית. זה יכול להיות מחר בבוקר וגם עוד מאה שנה זו רמת האי ודאות".

מה הדבר הראשון שכדאי לעשות ברעידת אדמה?

"יש הנחיות מפורטות של פיקוד העורף, שכדאי להכיר אותם. בגדול ההמלצה היא לצאת מהמבנה. אם הוא נמוך יחסית שלא צריך לרדת עשר קומות במעלית. אם לא אפשרי אז לממ"ד או חדר מדרגות גם ברעידת אדמה הם מגנים עלינו. כמובן לא ליד דברים שיכולים ליפול עלינו".