לממשלת ישראל נוח לתת לבג"ץ להמשיך לעשות בשבילה את העבודה. בג"ץ עשה את זה לא פעם ולא פעמיים, וכמה שבממשלה זועקים על משילות ועל הצורך לתת את המילה האחרונה לנבחרי הציבור, נוח לממשלה שבנושאים מסוימים המילה האחרונה תהיה של שופטי בג"ץ.

נכון, לא פעם ולא פעמיים בג"ץ הביא לביטול חוקים, זה מה שמכעיס בעיקר את מי שתומך ברפורמה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן. ייתכן וצריך להגביל את כוחו של בית המשפט העליון בתחום הזה, אבל הטור הזה אינו עוסק ברפורמה המשפטית.

הטור הזה עוסק במשילות. בכך שממשלות ישראל, כשזה מסתדר להן, אוהבות את זה שהמילה האחרונה היא דווקא של בג"ץ. הפוליטיקאים יעשו פרצוף כועס, אבל יקיימו את פסיקת בג"ץ ולא ישנו אותה בחקיקה כי הם יודעים בתוך תוכם שהיא הנכונה.

ייתכן והעמדה כי בית משפט לא צריך להתערב בהחלטות ערכיות נכונה, אבל לעיתים המחוקק עצמו לא שש להכריע במחלוקת ערכית – כאשר מצד אחד עומדת ההחלטה הנכונה במשטר דמוקרטי, ומהצד השני עומדת התפיסה של ה'בייס' הפוליטי.

דוגמה אחת לזה אפשר למצוא במעמדם של זוגות להטב"ק בישראל, ששווים בפועל, ברוב התחומים הזוגיים, לזוגות הנשואים כדת וכדין. גם בשאר התחומים של דיני המשפחה, ה'בייס' האלקטורלי של חלק ממפלגות הקואליציה לא נתן לממשלה לחוקק חוקים, אז בג"ץ קבע.

קחו למשל את החלטת בג"ץ על רישום זוגות שנישאו בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל. איזה שר התפטר במחאה והפוליטיקאים זעמו, אבל מתחת לשפם היו חיוכים. עוד אבן נגף דמוקרטית סולקה מדרכם של הפוליטיקאים בישראל, והם עצמם לא היו צריכים לעשות כלום. תאשימו את בג"ץ.

בתחום הזה, כך מסתבר, הממשלה הזאת לא שונה מהאחרות שקדמו לה. הנושא הנוכחי, איך לא, הוא פינוי חאן אל אחמר. הממשלה מנסה להתעלם מהעתירה לפינוי המקום ככל האפשר, מבלי לנקוט עמדה נגד הפינוי – שנדרשת לעמדת בכירים בממשלה בגלל הלחץ הבינלאומי, ומבלי לנקוט עמדה בעד הפינוי – שנדרשת מה'בייס' הפוליטי של הממשלה.

נראה שממשלת הימין על מלא נמצאת במצב של אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי. אז מה עושים? לא עושים. נותנים לשופטי בג"ץ להמשיך לעשות את העבודה ולהחליט בשביל הממשלה.

חאן אל אחמר (צילום: יונתן זינדל)

אם בג"ץ יחליט לא לפנות את חאן אל אחמר, חברי הקואליציה יוכלו להפנות את הזעם של ה'בייס' האלקטוראלי נגד שופטי בג"ץ. אם בג"ץ יחליט כן לפנות את חאן אל אחמר, בממשלה יוכלו להגיד לעולם שבג"ץ אשם. כך, הממשלה מגלגלת את ההחלטה הערכית לפתחו של בג"ץ, כאשר חברי הממשלה יוצאים נקיים כך או כך. בג"ץ אשם.

אפשר למתוח ביקורת על בית המשפט העליון, ויש המון ביקורת מוצדקת. יש המון נושאים לתיקון בכל מערכת המשפט. אבל אי אפשר להתעלם מההתנהלות המקוממת הזאת של הפוליטיקאים שרוממות המשילות בגרונם, והמתנה להחלטה הערכית של שופטי בג"ץ בידם.

היום שופטי בג"ץ מתחו את הקו לפני הממשלה. אחרי תשע פעמים בהם המדינה ביקשה עוד ועוד דחיות בכדי להציג את תגובתה בנוגע לעתירה של תנועת רגבים לפינוי אחן אל אחמר, התנהלות המדינה עלתה לשופטים מעל הראש.

השופט נעם סולברג: אם הממשלה לא תגיב לעתירה לפינוי חאן אל אחמר, נשקול להחליט גם בלי תגובתה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בהחלטה חריפה במיוחד, שופטי בג"ץ ביקרו את הממשלה על התנהלותה וחייבו אותה בהוצאות על סך 20 אלף ש"ח. השופטים הבהירו כי אם תגובת המדינה לא תוגש עד למועד החדש, השני באפריל, הם יבטלו את הדיון הקבוע לחודש לאחר מכן וישקלו להפוך את הצו על תנאי למוחלט – כך שחאן אל אחמר יפונה.

אנחנו נמצאים בתחילת החודש השני לכינונה של ממשלת נתניהו השישית. ההחלטה הערכית מונחת לפתחו של בג"ץ, שמאפשר לממשלה, ככל הנראה בפעם האחרונה, להציג את עמדתה בנוגע לפינוי חאן אל אחמר.

אם הממשלה לא תהיה מסוגלת להציג עמדה החלטית וסופית, עקרונית וערכית, בנוגע לפינוי חאן אל אחמר – שחבריה לא ישאלו יותר איפה המשילות.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בצלאל סמוטריץ מתחייב: "חאן אל אחמר יפונה" (צילום: סרוגים)