על רקע הודעת מארגני המחאה נגד הממשלה על השבתת המשק ביום שני הבא כחלק מהמאבק במהפכה המשפטית של יריב לוין, גורמים בהסתדרות מבהירים כי שביתת כללית במשק לא נמצאת על השולחן וכי ההסתדרות לא מעוניינת להפוך לחלק ממאבק פוליטי – אלא לשמור את איומי השביתה למאבקי עובדים.

כזכור, בימים האחרונים הזהירו כמה גורמים משביתה שכזאת, כך למשל יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ שאיים בהשבתה של המשק, וח"כ עופר כסיף שאמר כי "שביתה כללית היא הכלי שיעצור את הדהירה לשלילת כל החירויות שלנו וכך נעשה". כאמור, לפני שעה קלה (שלישי) הודיעו מארגני המחאה על שביתה ביום שני הקרוב ועלייה לירושלים להפגין נגד הדיונים ברפורמה שיתקיימו באותו יום בכנסת.

"ממשלת ישראל לא חוקית. דגל שחור מתנוסס מעליה. נשבית את המשק ביום שני" אמר משה (בוגי) יעלון. ענבל אורפז, ממובילות מחאת ההייטקסטים, אמרה במסיבת העיתונאים בה הוכרזה השביתה כי "זו לא מדינת ישראל שחלמנו עליה. אנחנו קמים בבוקר עם מועקה, הולכים לעבודה עם תחושה קשה בלב. ככה נצטרך לגדל ילדים? במדינה דיקטטורית? בלי חופש ביטוי? בלי הגנה על זכויות אזרח?"

אלא שלמרות איומי ארגוני המחאה בהשבתת המשק, גורמים בהסתדרות מודים כי שביתה כמחאה על הרפורמה המשפטית כרגע לא נמצאת אצלם על סדר היום. הסיבה – ההסתדרות מייצגת את כלל העובדים במשק, על מגוון דעותיהם הפוליטיות ואינה מעוניינת להפוך לכלי פוליטי אלא לדאוג לזכויות העובדים. בנוסף, בתוך סיעות ההסתדרות חברי ליכוד רבים אשר תומכים לפחות בחלק מן הרפורמה המשפטית.

בהסתדרות מעריכים כי הצעת החוק של רוטמן להגבלת זכות השביתה היא למעשה קריאת הזהרה להסתדרות וועדי העובדים על מנת שלא יעזו לשבות מול הרפורמה, כאשר יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, יאיר כץ מזכיר ארגון העובדים הארצי של עובדי התעשייה האווירית לישראל, יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דוד ויו"ר ארגון המורים רן ארז מיהרו לתקוף את הצעת החוק. בסקר שערך פורום ארלוזורוב ביוני 2022 נמצא כי 84% מהישראלים המשתתפים בשוק העבודה מסכימים כי זכות השביתה היא זכות חשובה או חשובה מאוד במדינה דמוקרטית.

גורמים בהסתדרות מבהירים שמאבק בממשלה יהיה על הפרק אם היא תקדם פגיעה ישירה בזכויות עובדים כמו פגיעה במעמד של בית הדין לעבודה או חוק על פיו יועצים משפטיים ימונו במשרות אמון, שיביא לפגיעה בזכויות של היועמ"שים המועסקים על ידי המדינה. החוק המדובר כרגע ירד מהשולחן ובינתיים מסתפקים בחוק הקובע כי עמדות הייעוץ המשפטי אינן מחייבות. עם זאת, גורמים פוליטיים מספרים כי ח"כ משה סעדה עובד על הצעת חוק כזו עבור השלב השני של הרפורמה.

בני גנץ, איים בשביתה כחלק מהמאבק ברפורמה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

למעשה, בשנים האחרונות בישראל לא הייתה שביתה חוצת משק, אלא רק שביתות נקודתיות של מפעלים, מורים ואחיות ששבתו על מנת לשפר את תנאי העסקתם. מלבד זאת התקיימה בשנת 2018 התקיימה שביתת נשים רחבה על רקע 24 נרצחות באותה השנה בדרישה להעברת התקציב של 250 מיליון שקלים שהובטחו לתוכנית למניעת אלימות במשפחה. השביתה נמשכה 24 דקות בלבד, כאשר חברות רבות במשק הישראלי וכן עשרות רשויות מקומיות הודיעו כי יאפשרו לעובדיהם לשבות. בעקבות השביתה, אישרה הממשלה את העברת התקציב לתוכנית למניעת אלימות במשפחה והגדלתו מ-30 ל-50 מיליון ש"ח.

גורמים בהסתדרות מסבירים כי שביתה רחבה כעת עלולה לפגוע במשק ובעובדים, שגם ככה נמצאים בהתאוששות איטית מאז משבר הקורונה. כלומר, הם לא רואים בשביתה כלי משחק פוליטי אלא כלי לצמצום פערים חברתיים ושמירה על זכויות עובדים.

על פי חוק יישוב סכסוכי עבודה, המתייחס לשירות הציבורי בלבד, שביתה היא "הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין". בית המשפט קבע כי שביתה כלכלית של עובדים במטרה לשפר את תנאי העסקתם היא מותרת – ולעומת זאת שביתה פוליטית אינה מותרת.

השופט שמגר בבג"צ חטיב פסק כי שביתה פוליטית "מעוררת בעיות חוקתיות וחברתיות רבות: במשטר דמוקרטי יש בה כדי לפתוח פתח להשלטת רצונם של השובתים על המוסדות הדמוקרטיים הנבחרים ולכוון הליכים על פי כוח הכפייה של גופים חוץ-שלטוניים". למעשה, בחינה של סכסוכי העבודה המרכזיים שהתנהלו בשנים האחרונות מגלה, כי בית המשפט נוטה למנוע שביתות, גם כאשר אלו אינן נופלות בגדר שביתה פוליטית אסורה. כלומר, בג"צ עצמו הוא זה שהגביל את זכות השביתה לאורך השנים האחרונות.

עם זאת, שביתה של מעסיקים, ולא של עובדים, אינה אירוע שבו מתקיימת התערבות של בג״צ. כלומר, במידה והמחאה תעשה שביתה אותה יוזמים המעסיקים – לא מדובר בדבר שמגדירים בבג"צ כשביתה פוליטית.