יום ההולדת לכנסת: יו"ר הכנסת לשעבר מיקי לוי מספר בשיחה לסרוגים על האירוע שלא ישכח מכהונתו, מדוע הוא גאה בכנסת, ומה קרה בפעם הראשונה שהוא נכנס למשכן.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: סרוגים)

"זה יום חגה של כנסת ישראל. הלב שמח ומתרומם לצאת החוצה למסדרונות ולראות את המוני בני ישראל מגיעים אל תוך הפרלמנט הישראלי – זה עושה טוב לנשמה" אמר לוי. כשנשאל האם הכנסת לא הפכה למקום מרוחק ומנותק מהעם, לוי אמר כי "דווקא השנים האחרונות מתאפיינות בכך שהכנסת פתוחה להמונים. כל אחד יכול להיכנס לכנסת, ולא נותר לי להיות גאה על כך – גם כמחוקק, גם כחבר כנסת, וגם כשותף לעשייה בבניין הזה".

עוד שיתף בהתרגשות על רגע השיא שלו מכהונתו: "השיא של התפקיד שלי בכנסת ישראל זה ההופעה הראשונה של יו"ר הכנסת בבונדסטאג הגרמני, שנשא נאום בעברית ומציג את ניצחונו של העם היהודי. לקראת סיום הנאום ואמירת קדיש על 6 המיליונים שנרצחו, נשברתי והתחלתי לבכות".

הציבור תמיד רואה את הח"כים כדמויות גדולות שתמיד צועקות. אולי חסר שרואים גם את בני האדם? 

"אני חושב שהמליאה אינה מייצגת בדיוק את מהותו של האדם. לצערי, במליאה חלק מהעניין הוא שבלהט השיח אומרים לפעמים דברים שאסור שייאמרו. אחרי זה הם גולשים לרחובות, ואנחנו מתפלאים. בסופו של דבר אנחנו עם אחד, אומה אחת. חזרנו לפה אחרי 2,000 שנות גלות – זה נס. אסור לנו לאבד אותה. אסור שתהיה כאן מלחמת אחים".

מה המקום שאתה הכי אוהב בכנסת?

"אני אוהב את המליאה, מבלה שם שעות רבות. אני קם בבוקר ומתרגש להיכנס לשם. כשהייתי בן 9, גרתי לא רחוק מכאן, וזו הייתה שכונת עוני. כשהתחילו לבנות את הכנסת שאלנו מה בונים, אמרו שבונים את הכנסת. ביום שישי הלבישו אותי בבגדי שבת, והלכתי לראות מה בונים. הגעתי לגדר, וכלב לא נתן לי להיכנס. בסוף קפצתי פנימה, ולא הבנתי שום דבר. כשיצאתי הוא קרע את מכנסיי. זו הייתה הפעם הראשונה שנכנסתי לכנסת. כשהתיישבתי לראשונה בכסא היו"ר, חשבתי על זה שאותו הילד שקפץ מעל הגדר נכנס עכשיו בדלת הראשית ויושב שמה".