הפעם לא מדובר בשמועה ולא בשוליים. ראשי האופוזיציה מדברים על "מלחמת אחים" ו"מרי אזרחי". כמובן רק "אם" וכד'. אחרי הדברים שלהם בא נשיא בית המשפט העליון לשעבר ומשתמש במילים "מהפכה של טנקים". אחריו בא עו"ד בכיר שמדבר על ירי באש חיה – מילים שכמובן נמחקו מהרשת אבל ממש לא נמחקו מהתודעה.

אחריהם בא טייס בכיר שהשתתף בתקיפת הכור בעיראק ואמר כי המילה אש חיה לא מספיקה. הוא שב והזכיר את פסק ה"רודף" ואת הצורך וההיתר להרוג את ראש הממשלה ואת חבריה ואת תומכיה. כמובן שגם הוא מחק את מה שכתב, אבל מילים שיצאו מהמקלדת אי אפשר להחזיר. מילים יכולות להרוג, והמילים אומרות שצריך להרוג את ראש הממשלה ואת חבריה ואת תומכיה בשם הצדק והדמוקרטיה.

הקץ האמיתי של הדמוקרטיה

ברצח רבין למדנו כולנו שהשוליים הם לא אנשים עם קרניים, הם יכולים להיות סטודנטים למשפטים, לרפואה או סתם אנשים. הם בוודאי אומרים לעצמם כי ההתנצלות של העו"ד והטייס היא מן השפה ולחוץ. לאנשים הללו יש כבר הכשר לקחת נשק ולהרוג כמעט חצי עם כדי "להגן על הדמוקרטיה".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

צילום: עידו רימון

אני יודע שלא על זה חושבים המפגינים נגד הרפורמה. מדובר באנשים טובים שרוצים באמת שהמדינה תהיה דמוקרטית וטובה והוגנת. סיפרו להם שראש הממשלה הנאשם בפלילים הורס את מערכת המשפט כדי להציל את עצמו. סיפרו להם גם שאין לבוחריו שום חשיבה עצמאית, וכולם בסך הכל משרתים את "הנאשם".

אחים יקרים, אל תאמינו לסיפורים הללו. הבוחרים שבחרו במפלגות הקואליציה רוצים תיקונים במערכת המשפט כי לדעתם היא קלוקלת. הבוחרים הללו לא מאמינים לפרקליטות שהאשימה את נתניהו בסדרה של תיקים מלאים קלקולים וחורים כמו גבינה שוויצרית. בעיניהם הניסיון להפיל ראש ממשלה הוא ניסיון הפיכה לא חוקי. זה הקץ האמיתי של הדמוקרטיה.

העם איבד את האמון במערכת המשפט

הסיפור של אבי חימי הדגים לכולנו כמה ריקבון יש במערכת מינוי השופטים. הסיפור של ראש הלשכה הקודם גם לימד כמה חשובה הרפורמה במערכת המשפט. אם עורכות דין שרוצות להיות שופטות צריכות לשלם שוחד מבזה, גם עורכי דין צריכים להבטיח הבטחות לאותם אנשים כדי להתמנות לכס השיפוט או להתקבל לפרקליטות. ואין לך שחיתות גדולה מזו.

גם הסיפור של הפרקליטה רות דוד לימד את כולנו שבפרקליטות המדינה יש קלקולים גדולים מידי. במשך 75 שנה דיברו אנשים מהאופוזיציה ומהקואליציה על הקלקולים הללו, אבל לא באמת העזו לנגוע בהם, הם ידעו כי כל מי שהעז לבקר את מערכת המשפט מוצא את עצמו בחקירות. כך ניכסה לעצמה מערכת המשפט עוד ועוד סמכויות בלי שום סמכות חוקית. היום היא גם הרשות השופטת, גם הרשות שמתערבת בחוקים וגם הרשות שמתערבת בהחלטות הרשות המבצעת.

העם רוצה תיקון מערכות המשפט

נקעה נפשו של העם ממערכת המשפט הקלוקלת הזו. הוא בחר בממשלה שהבטיחה לתקן את מערכת המשפט. הוא בחר בממשלה שהבטיחה לשנות את שיטת הבחירה של שופטי בית המשפט העליון. זו זכותו. במדינה מתוקנת מותר למיעוט לחשוב אחרת מהרוב, אפשר להפגין, אפשר לדבר, אי אפשר להחרים את הנבחרים שרוב העם בחר בהם. אי אפשר לזלזל בהם, ובוודאי אי אפשר לירות עליהם אש חיה.

לפני שיהיה מאוחר מידי חייבים לעצור את דיבורי ההסתה, חייבים לכבד, חייבים להקשיב ולדבר. איומים זו לא שפה. אסור לממשלה שנבחרה כדין להיכנע לאנשים שמאיימים באלימות. מי שאוהב את המדינה הזאת ורוצה אותה יותר דמוקרטית ומתוקנת, צריך להפסיק לאיים. צריך להפסיק את החרם על ביבי על הימין ועל הממשלה הנבחרת. צריך להשתיק את המסיתים והמאיימים ולהתחיל לכבד להקשיב ולדבר.