ממשלת נתניהו השישית חגגה השבוע חודש להקמתה. כן, זה הרגיש הרבה יותר, אבל מאז נתניהו חזר ללשכת ראש הממשלה עבר חודש בלבד. בחודש הזה, שני חברים בקואליציה החדשה ניצלו את כוחם כמחוקקים בצורה מבישה ביותר.

ולא, אני לא מדבר על הרפורמה המשפטית. לא על הנוסח של יריב לוין, ולא על הנוסח של שמחה רוטמן. כולם מסכימים שצריך לעשות רפורמה במערכת המשפט, המחלוקת היא על איך. בימים אלה מתקיים שיח בוועדת חוקה על הרפורמה, שינויים יוכנסו והחקיקה תעבור – בתקווה להסכמות רחבות ככל האפשר.

אבל כמו שכתבתי, לא באתי לדבר על הרפורמה המשפטית. אפילו לא באתי לדבר על תיקון חוק יסוד הממשלה בצורה שמאפשרת למי שהורשע בעבירה פלילית והוטל עליו מאסר על תנאי להתמנות לשר – תיקון חוק יסוד שנעשה באופן פרסונלי עבור יו"ר ש"ס, אריה דרעי (עוד לפני הקמת הקואליציה).

יודעים מה, אני אפילו לא אדבר כאן בהרחבה על תחושת הקבס לאור קידום תיקון נוסף לחוק יסוד הממשלה, שיאסור על בג"ץ להעביר ביקורת שיפוטית על מינוי שרים שנמצאים במצב המשפטי של דרעי. על איך חוקי היסוד של מדינת ישראל הפכו להיות פלסטלינה עבור עבריין סדרתי, שהפעם האחרונה בה הורשע בפלילים, הייתה לפני כשנה.

באתי לדבר איתכם על שני חברי כנסת ממפלגת הליכוד, בועז ביסמוט ואריאל קלנר, שהגישו בשבועיים האחרונים הצעות חוק מבישות במיוחד.

הצעת החוק של בועז ביסמוט: פגיעה בחופש העיתונות בישראל

נתחיל בביסמוט. הצעת החוק המבישה של ביסמוט. על פי הצעת החוק, פרסום הקלטות של אדם ללא הסכמתו כשהיא נוגעת ל"מידע רגיש", תהיה עבירה פלילית שדינה מאסר עד חמש שנים.

ביסמוט מציע לתקן את חוק הפרטיות, כך שפגיעה בפרטיות תוגדר גם כך: "פרסום הקלטה של אדם ברבים הנוגעת למידע רגיש כהגדרתו בפרק ב' לחוק". ובכן, על פי פרק ב' לחוק, מידע רגיש מורכב מ"נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו".

הדבר המקומם ביותר בהצעת החוק הזאת, היא שביסמוט עד לא מזמן היה עיתונאי בעצמו כשעמד בראש עיתון ישראל היום – כך שהוא יודע עד כמה הצעת החוק שלו פוגעת בחופש העיתונות בישראל וביכולת לחשוף פרשות ציבוריות חשובות.

ח"כ בועז ביסמוט. בונה על כך שעבריינים יסכימו לפרסום שיחותיהם? (יונתן זינדל/פלאש 90)

חשיפות עיתונאיות רבות מבוססות על הקלטות שיחה. מנוכלים שעוקצים זקנים, ועד פדופילים שפוגעים בילדים קטנים. תתארו לעצמכם את העיתונאי שיתקשר לנוכל התורן ויבקש ממנו אישור לפרסם הקלטה הקשורה לאישיות הנכלולית שלו. אתם יכולים לדמיין לבד את התשובה של הנוכל.

אבל למה ללכת רחוק? רק השבוע איילה חסון טלטלה את מדינת ישראל עם חשיפה חשובה ביותר על עו"ד אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין בישראל.

התגובה הרשמית של חימי לסיפור הייתה שרודפים אותו בגלל התנגדותו לרפורמה המשפטית – אבל איילה חסון פרסמה את ההקלטה של השיחה שלה עם חימי, בה נשמעה גרסתו הראשונית לטענות נגדו.

אם ההצעה של ביסמוט הייתה עכשיו בתוקף ואיילה חסון לא הייתה יכולה לפרסם את הקלטת השיחה שלה עם חימי, ספק אם הפרסום היה מביא להתפטרות של חימי מראשות לשכת עורכי הדין. הקלטות הן דבר חיוני לחשיפות עיתונאיות, אבל היי, אולי ביסמוט בונה על זה שאנשים כמו חימי יאשרו לפרסם את ההקלטות שלהם.

הצעת החוק של אריאל קלנר: פגיעה בחקירת חברי כנסת

אז אחרי שסיכמנו את הצעת החוק של ביסמוט שתפגע בחופש העיתונות וביכולת לחשוף פרשות שונות, כולל חשיפות על חברי כנסת, נמשיך אל הצעת החוק של אריאל קלנר שתפגע באפקטיביות של חקירת חברי כנסת.

קלנר מעוניין לתקן את חוק החסינות כך שלחברי כנסת תהיה חסינות מחדירה לחומרי מחשב. עד כאן הכל טוב ויפה, אלא שקלנר מעוניין להרחיב את החסינות גם אל עובדי הלשכות של חברי הכנסת, מה שבעצם יצמצם היכולת של המשטרה לחקור את המעגל הקרוב לחבר כנסת החשוד בעבירה זו או אחרת.

אבל מילא, אפשר לטעון שצריך להעניק חסינות לעובדי הלשכות של חברי הכנסת בכדי שחברי הכנסת יוכלו לעבוד איתם ללא חשש. אבל גם אם נצדיק לחלוטין את חסינות עובדי הלשכות של חברי הכנסת, זה לא נגמר כאן.

קלנר מעוניין להכניס גורם פוליטי, שיכריע האם יהיה אפשר לעשות חיפוש או לבצע האזנת סתר לחבר כנסת. אותו גורם פוליטי הוא יושב ראש הכנסת.

במצב המשפטי הנוכחי, שופט של בית המשפט העליון מוסמך לאשר חיפוש שפוגע בחסינות של חבר כנסת הנחשד בעבירות חמורות שעונשן הוא עשר שנות מאסר ומעלה.

ח"כ אריאל קלנר. מעוניין שפוליטקאי יקבע האם ינקטו בהליכי חקירה נגד פוליטיקאים (יונתן זינדל/פלאש 90)

בנוסף, שופט של בית המשפט העליון מוסמך להתיר האזנות סתר כשחבר כנסת נחשד בעבירות סמים, פשע ופגיעה בביטחון המדינה. על פי הפרוצדורה הנוכחית, הבקשות צריכות להיות מוגשות באישור היועץ המשפטי לממשלה. במקרה של אישור חיפוש, היועמ"ש יעדכן את יו"ר הכנסת.

אבל, בשביל קלנר, צריך אישור של יושב ראש הכנסת כדי לבקש צו לחיפוש אצל חבר כנסת, וגם בשביל צו להאזנת סתר. אתם מאמינים שלהחלטת יו"ר הכנסת לא יהיו שיקולים פוליטיים?

מעבר לשאלה מה יעשה יו"ר כנסת שמתבקש לאשר צו להאזנת סתר נגד ראש המפלגה שלו למשל, בהנחה שהוא החליט כן לאשר את הצו, עולה השאלה האם יו"ר הכנסת ישמור את המידע לעצמו כך שצו האזנת הסתר יהיה רלוונטי.

ובכלל, לא ברור מאיפה לקלנר הגיע הרעיון ההזוי הזה בו פוליטיקאי יקבע האם יהיה אפשר לנקוט בפעולת חקירה כל כך קריטית בחקירות שהם נגד פוליטיקאים.

החוקים הללו של ביסמוט וקלנר הם בושה לכנסת ישראל, לקואליציה הטרייה ולמפלגת הליכוד. כולי תקווה, למען מדינת ישראל, שבכל הנוגע לשני החוקים הללו, השניים ינחלו כישלון חרוץ.