ה-D9 המטפורי המאיים לכאורה על מערכת המשפט תפס את מרב תשומת הלב הציבורית בחודש האחרון. מאז נאומו של שר המשפטים, הזרקור בתקשורת, ברשתות החברתיות ובמחאה הופנה אל המצב החוקתי החדש שאותו מבקשת הממשלה לכונן. ביתר שאת מאז פסיקת בג"ץ בעניינו של אריה דרעי, ניכרת מעורבות במחאה של אנשי מרכז וימין, אשר על אף ההסתייגות העקרונית מכוחה של מערכת המשפט, סבורים שמהלכה של הממשלה מרחיק לכת ומסוכן.

דרכה של המציאות הקונקרטית להזכיר את קיומה באופן אכזרי וכך מצאנו עצמנו משבת ואילך עם הפנים לנווה יעקב ולעיר דוד. הלב מתכווץ לנוכח חיי אדם שנגדעו באכזריות.

תוך זמן קצר התקבצו המבקשים נקמה אשר לא הסתפקו בקריאות "מוות למחבלים", אלא הוסיפו לכך גם קריאות הסתה כנגד "השמאלנים", "התקשורת" והיועצת המשפטית לממשלה. ולא רק בדיבורים עסקינן. צוות תקשורת הותקף וחמור מכך, ברחבי יהודה ושומרון דווח על מעשי נקם כלפי פלסטינים ורכושם. דבר שבשגרה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

תקיפת צוות חדשות 13, ארכיון (דוברות)

בתוך כך הכריז השר לביטחון לאומי כי הורה להרוס בתים שנבנו באופן בלתי חוקי במזרח ירושלים. אמר ועשה, עם D9 לא מטפורי. נניח לרגע לבעיות המשפטיות והסטטוטוריות הקשורות בבנייה במזרח ירושלים ולשאלת האכיפה במקום שבו חלה ריבונות להלכה על תושבים שאינם אזרחים. הממשלה הקודמת, אגב, הכפילה את מספר ההריסות במזרח ירושלים. אילו באה הנחיית השר ביום בהיר ונטול הקשר, ניתן היה לנהל דיון על מדיניות ישראל במזרח ירושלים על היבטיה השונים. אך מדברי השר ברור כי מדובר בענישה. ואם נדייק, ענישה קולקטיבית. "נילחם בטרור בכל האמצעים העומדים לרשותנו", צייץ השר. איש אחד יחטא ועל אנשים רנדומלים מתוך העדה יקצוף.

לכאורה, מדובר בפעולה חוקית לכל דבר, אכיפה כנגד פעולה שנעשתה שלא כחוק. אם כך, מדוע קשר זאת השר לפיגועים? אלא אם כן, הממשלה אינה רואה את אנשי מזרח ירושלים כפרטים בעלי זכויות, אלא כקולקטיב של אויב. הקולקטיב, באמצעות אחד מבניו ביצע פעולות טרור, על אחרים מחברי הקולקטיב לשלם את המחיר. לזאת, חברים, קוראים נקמה.

ואכן, נקמה קולקטיבית היא כלי יעיל מאד. ספק רב אם הוא יעיל במיגור הטרור, אך ברור כי הוא יעיל בליכוד השורות ובטיפוח שנאה של הקולקטיב הננקם אל הקולקטיב הנוקם. מי כמונו יודע זאת.

והתהליך ברור: קריאות נקמה מתלהמות מלמטה נענות במעשי נקמה מלמעלה וממצבות את השר כפטריוט המגן על בטחון העם ומרומם את כבודו. ואם אפשר על הדרך להאשים את התקשורת, את השמאל ואת מערכת המשפט בהצרת הצעדים – על אחת כמה וכמה. וכאשר זוכה התנהגות זו לקריאות עידוד מפיהם של רבנים בדרשותיהם, אוי לנו ואוי לתורה.

כאשר הושבעה הממשלה, שמעתי מכמה רבנים דברי הרגעה על כך שאין חשש של ממש שהממשלה תפגע במיעוטים. הנה לנו דוגמה. וזו רק ההתחלה. זו שעתה של הכרעה ערכית לא רק למדינה, אלא אף לשומרי תורה ומצוות, אנשי שמאל וימין כאחד: האם אנו בוחרים בתורה המעקשת דרכיה או בתורה שנתיבותיה שלום, בתורה של  נקמה או בתורת צדק.

==

יואל קרצ'מר-רזיאל, הוא מרצה במכללה האקדמית 'אחוה', מנחה מורים ומפתח תוכן במט"ח, מורה במדרשת 'רוני' במשואות יצחק.