הביטוח הלאומי פרסם היום נתונים חדשים על מקבלי הקצבאות לפיהם ישנם 309,435 קשישים סיעודיים בישראל המקבלים קצבה, מתוכם כ- 55,000 מתוכם במצב סיעודי קשה.

ב2018 בעקבות דו"ח מבקר המדינה  נכנסה לתוקף הרפורמה בסיעוד, זאת לאחר שנים של ביקורת על הטיפול באזרחים הוותיקים הסיעודיים, בעקבות הפיצול בין הגופים השונים ומיצוי הזכויות הלוקה בחסר.

לפני הרפורמה, היו 3 רמות גמלה, הרפורמה הכניסה עוד 3 רמות נוספות המאפשרות סיוע גם למצבים סיעודיים קלים יותר על מנת למנוע הדרדרות. ב-4 השנים מאז הונהגה הרפורמה, נמצא כי ישנו גידול חיובי שמעיד על קבלת זכויות של הזכאים בכ-131.4 אלף סיעודיים. הטיפול בגוף אחד, תוחלת החיים הגבוהה במדינת ישראל, שינוי התקנות שהסירו את החשש מפנייה לבקשת קצבה והסתמכות על מסמכים רפואיים הן אלה שהביאו לשינוי המיוחל.

בעקבות הרפורמה: גידול במספר הבקשות לקצבה.

בין השנים 2016-2017 פנו לביטוח הלאומי כ-90 אלף בקשות חדשות, לעומת זאת בין השנים 2021-2022 יש גידול משמעותי ומספר הבקשות עלה ל-כ-125.6 אלף.

אילוסטרציה (צילום: פלאש 90)

לפי נתוני הביטוח הלאומי, רמות הגמלה (1-6 כשרמה 6 מציינת את המצב הרפואי הקשה ביותר) נמצא: שעד גיל 69 רמת הגמלה הממוצעת היא 2.5, מגיל 70-74 – 2.8, מגיל 75-79 – רמה 3, והרמה הולכת ועולה כאשר בגילאי 95-99 הממוצע הוא רמה 5.3.לפי התפלגות הזכאים, ישנם כ-41.4 אלף אזרחים סיעודיים ברמה 1, כ-61.5 אלף ברמה 2, כ-48 אלף זכאים ברמה 3, כ-48 אלף ברמה 4, כ-34 אלף ברמה 5 וכ-54.7 אלף ברמה 6. מאז הנהגת הרפורמה חלקם של הזכאים ברמה 1, הבסיסית ביותר ירד במידה ניכרת

.הקצבה משמשת לצרכים בסיסיים

נתון שמעיד על המצב הכלכלי הקשה של האזרחים הוותיקים מראה כי ברמות הסיעודיות הנמוכות האזרחים הוותיקים מעדיפים לקחת גמלה בכסף והם מעידים כי הם משתמשים בקצבה לצרכים בסיסיים ורפואיים כגון: רכישת מוצרי ספיגה, רכישת תרופות, רופאים פרטיים, מכשירי שמיעה, רפואת שיניים, טיפול במשק הבית, תשלום חשבונות כמו כן משתמשים הקשישים בקצבה גם לצרכים אישיים כמו: אוכל, ביגוד ותחבורה.

מתשובות האזרחים הוותיקים ובני משפחותיהם עולה כי הכסף משמש אותם לצרכים בסיסיים לחיי הפרט ויש בהם כדי לשפר את מצבם ורכישת דברים שלא היו בהישג ידם לולא הקצבה.

יש לציין, הרפורמה הביאה איתה את האפשרות לשנות את תמהיל הטיפול בכל רגע ובהתאמה למצב הרפואי של האזרח הוותיק. בקרב הרמות הנמוכות נטען על ידי המשיבים כי הם זקוקים לעזרה כלכלית נוספת המסייע להם ברכישת שירותי בריאות או תרופות.

מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי: "הבירוקרטיה צומצמה"

מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום התייחס למידע החדש ואמר: "לשמחתנו, הרפורמה הביאה לכך שהבירוקרטיה צומצמה, ניתן מענה הולם לצרכים השונים של האזרחים הוותיקים וניתנה להם אפשרות הבחירה בהתאם למצבם הרפואי והכלכלי".

"כיום כמעט ואין במגזר הפרטי ביטוחים סיעודיים שיבטיחו מחיה בכבוד של הגיל השלישי וזאת במקביל לעובדה שקצבאות הזקנה לא עלו באופן משמעותי במרוצת השנים ובכך רפורמת הסיעוד הביאה לשינוי מהותי ביכולת שלנו כחברה להעניק סיוע לצרכי האזרחים הוותיקים בישראל". הוסיף שלום