נזם הזהב שנתן אליעזר לרבקה קרוי "בקע" ורש"י (בראשית כד כב) מסביר שה"בקע" רומז למחצית השקל: "בקע" – כי נבקע לחצי. מחצית השקל רומז לחיבור הקב"ה – החתן וכנסת ישראל – הכלה, וניתן על ידי החתן היהודי הראשון – יצחק, לכלתו רבקה.
איש ואשה משותפים באותיות א ו–ש. השוני הוא באות י שבאיש, שערכו המספרי עשר, ובאות ה שבאשה, שערכה המספרי חמש. ביניהם יחס של שלם וחצי (הרב גינזבורג, המיסתורין שבנישואין, עמ' 112).
האיש נברא ראשון. קיומו פשוט לו. הוא ישיר ואינו מתנצל על קיומו. הרעב שלו, צרכיו, ברורים לו, הוא צריך דלק וזהו. לא צריך להסביר, ולא מוכן להימחק. יש לו מרחב, מבטו כללי ומקיף. מציאותו הבסיסית שלמה יותר, עד כדי כך שהיה חשש שהאגו שלו יציף את הכל (רש"י בראשית ב יח). חסרונותיו מוגדרים, ואם אפשר להשיגם נאמר לו: "לך תשיג!" ואם אי אפשר, נאמר לו "צא מזה".
אבל חסרונו של ה"שלם" הוא נטייתו להיאטם בתוך עצמו. הוא פחות פתוח לקבלה, לשינוי ולתהליך. ההשתוקקות לאחר, הזיקה האמיתית, נמצאת אצל החצי. רק מי שחש חצי, משתוקק לצאת מעצמו.
האשה מלכתחילה מרגישה חצי ורוצה להשלים את עצמה. היא פתוחה לקבל. יש בה יכולת למצבים חצויים תהליכיים. עבודות הבית וגידול הילדים מחייבים אורך רוח וסבלנות, הרחק מיעדים מוגדרים ונגישים. היא לא חייבת להשיג מטרות מוגדרות. היא עסוקה בפרטים ומזדהה עם החסר והמוגבל. לכן כמיהותיה אין סופיות כגעגועי השכינה עצמה. היא מתגעגעת לבלי גבול, לשלמות, כשכל רצון אצלה הוא בסיס לרצון נוסף המבקש מענה. האשה נמשכת לשלמותו של האיש, אל היותו רגוע, אוביקטיבי, מרוחק קצת, מעל לדברים. וכך היא מגלה אותו ומשפיעה את שלמותו. בהיותה חצויה היא מושכת את שלמותו שלו לתוך המציאות ובשלמותו הוא מפיג את המועקה שלה.
לאורך הדורות, מתוך התפתחות והשתכללות, החלו השלם וחצי להשתלב זה בזה עד שכבר לא ברור מיהו שלם ומיהו חצי. האשה החלה רוקמת לה חיים משלה. נחשף השלם שבה. היא עצמאית ובעלת מרחב. מבשילים מתוכה כישרונות ויכולות בנוסף למשפחה ולבית. לחייה החל להתווסף תוקף, שבמשך אלפי שנים ינקה מהאיש.
והוא – מחזר אחר אבידתו, אחר הצלע שהוצאה מתוכו, צלע שהפכה לדמות. עכשיו, חסרה לו שלמותו שלו, הוא נותר חסר. הוא זקוק ל"חצי" שתכיר, שתכבד, שתרצה בו באופן מפורש. הוא נזקק. מתגלה האשה שבתוכו, נחשפים חלקיו הרכים, הצדדים הנזקקים שעד כה לא היה מודע להם (בר"ר יז ו). בבואו הביתה מיד יחפשנה, במטבח בחדרים, "את שאהבה נפשי ראיתם?" לא ימצא מנוח לנפשו עד שימצאנה. הוא זקוק לידיעה שהיא שם, מצפה לו, כי בלעדיה אין לו ממשות. היא התוחמת לו בית. ממעמקיו נחשף בגלוי ובמודע ה"חצי" שבו, המבקש.
התגלה ה"חצי" שב"שלם" וה"שלם" שב"חצי". המבנה הישן התערער, ונפתחים בני זוג לנקודות מפגש נוספים ומגוונים. התחברו האיש שבאשה, והאשה שבאיש. הם הופכים אט אט להיות שווים בקומתם.
לפעמים נפער פער והוא עדיין רוצה אותה בשבילו, שתצפה לו כמו פעם, חצי. והאמת, עם כל היותה אישיות שלמה הרבה יותר, היא עדין בעומק נשמתה מתגעגעת אליו, כמו פעם, שישלים וימתיק לה. כי למרות החידוש המרענן, הגמישות ההדדית והנכונות לצאת מדפוסים מקבעים, נותרו איש ואשה בעומק נפשם שונים. אף על פי שלכל אחד מהם צדדים גבריים ונשיים המבקשים ביטוי מלא, מתקיים ועומד השוני הביולוגי והרוחני, המחייב לחזור לתבנית המקורית של משפיע ומקבל כדי ללדת חיים חדשים.
אז תלכי לשיעור, תלמדי אלטרנטיבי, תסיימי דוקטורט, תנהלי פרויקטים, אך הישארי חלק ממנו. תני לו הרגשה ברורה שכל מה שיש לך זה ממנו ובזכותו. ספרי לו ותשייכי אותו. תשתפי בהישגים ובקשיים, ותאפשרי לו לתמוך. אל תשאירי אותו בחוץ, והוא ישמח בשמחתך. הישגיך יהפכו להישגיו שלו. שמרי על העדינות שלך, העבירי אליו את הצורך הפנימי שלך במשענת, והמשיכי לקבל, מתוך ענווה.
ואתה – תן לה מרחב. מלכתחילה. תעניק לה מיכולתך להיות עצמאי ונוכח. עזור לה להיות מפורשת וממוקדת. תסייע לה להשיג את מטרותיה, והיא תעריך זאת מאד.
עד שיתכללו ויהפכו החצי והשלם לאחד ממש.
(באדיבות מרכז י.נ.ר)
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים