כוונת הקואליציה ושר המשפטים יריב לוין לחוקק פסקת התגברות ברוב של 61 נתונה כבר זמן רב לדיונים סוערים בקרב הציבור. בעוד שרבים חוששים כי המהלך יוביל לפגיעה בזכויות של מיעוטים, רבים מתומכי פסקת ההתגברות טוענים כי קיימים חוקים דומים גם במדינות אחרות בעולם. אך האם זה באמת המצב? מסתבר שלא בדיוק.

אמנם יש מדינות בעולם שבהן הפרלמנט המקומי יכול להתגבר על פסיקות של בית המשפט העליון, אך בכל המדינות הללו החוק מכיל גם מגבלות נוקשות לגבי מתי ניתן לעשות זאת, איזה רוב נדרש או על אילו חוקים ניתן להפעיל את פסקת ההתגברות. זאת בניגוד להצעה המועלית בישראל, שתיתן לכל קואליציה את הסמכות לפסול כל החלטה של בית המשפט לגבי כל חוק באשר הוא.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

יו״ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי נגד פסקת ההתגברות (ללא קרדיט)

פינלנד: נדרש רוב גדול במיוחד

בפינלנד, פסקת ההתגברות הקבועה בחוק היא כנראה הקרובה ביותר להצעה שעולה כעת בישראל. לפי החוק בפינלנד, הפרלמנט יכול להתגבר על חוק שנפסל בידי בית המשפט – אך רק במידה והחוק אושר במקור ברוב של שני שליש מחברי הפרלמנט. גם אז, כדי להתגבר על פסילת בית המשפט העליון נדרש רוב גדול של 167 מתוך 200 חברי הפרלמנט.

במקרה של חוקי יסוד ונושאים אחרים, הפעלת ההתגברות יכולה להתבצע רק אחרי הבחירות הבאות לפרלמנט, אלא אם כן רוב של 5/6 מחברי הפרלמנט קובע כי מדובר בחקיקה "דחופה" שלא יכולה לחכות. המשמעות היא שמדובר בהליך שדורש זמן רב והסכמה רחבה בכל הקשת הפוליטית כדי שחוק של הפרלמנט יעבור אחרי פסילת בתי המשפט.

הסכמה רחבה להתגברות. הפרלמנט בפינלנד (צילום: אילרי נקל\שאטרסטוק)

כדי להקביל זאת למונחים בארץ, פסקת ההתגברות בגרסת פינלנד הייתה יכולה להיות מופעלת רק על חוק שאושר בקריאה שלישית ברוב של 80 חברי כנסת, ואז נפסל בבג"ץ. אם זה לא מספיק, כדי להתגבר על הפסיקה היה נדרש רוב של 100 ח"כים בהצבעה – כלומר, נדרשת הסכמה כמעט מוחלטת של הקואליציה והאופוזיציה על הנחיצות בחוק, מאחמד טיבי עד יצחק גולדקנופף. לא משהו שסביר שיקרה בישראל.

קנדה: רק נושאים מסוימים ומחוזיים

המדינה השנייה שמוזכרת בהקשר של פסקת ההתגברות היא קנדה – אך שמה החוק שונה לחלוטין ממה שמוצע אצלנו. בעוד שההצעה של לוין נועדה לתת למחוקק את ההכרעה הסופית בכל נושא, בקנדה המטרה הייתה שונה ונועדה בעיקר להסדיר את היחסים בין השלטון המרכזי הארצי לבין ראשי הפרובינציות במדינה, וכן נועדה להוריד את התנגדותם לכינון חוקת הזכויות הקנדית.

מאז חקיקת פסקת ההתגברות הקנדית ב-1982 ועד היום, הפרלמנט הארצי מעולם לא השתמש בו – אלא רק ראשי המחוזות. גם כאן קיימים חוקים ברורים ומגבלות לגבי אופן השימוש – כשבין היתר, ניתן להתגבר על פסיקות בתי המשפט רק בחוקים שפוגעים בזכויות מסוימות, ביניהם חופש הדת, חופש העיתונות והביטוי, זכויות הקשורות להליכים פליליים ועוד.

מעולם לא השתמשו בפסקת ההתגברות. בניין הפרלמנט הארצי בקנדה (צילום: שאטרסטוק)

מנגד, לא ניתן להפעיל את פסקת ההתגברות על חוקים שפוגעים בחלק מהסעיפים האחרים בחוקה – כגון זכות ההצבעה, חופש התנועה, וזכויותם של בני מיעוטים. גם במקרים שבהם הפרלמנט מתגבר על פסיקה של בית המשפט, כל חוק שנכנס לתוקף בדרך זו מתבטל אוטומטית אחרי 5 שנים.