לאחר שנחשפה תוכניתו של שר המשפטים גדעון סער לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כעת נחשפת גם הסכמתו של סער להעביר את פסקת ההתגברות.

סער מסכים להעברתה של פסקת ההתגברות בתנאים מסוימים, כחלק ממעטפת כוללנית שתסדיר את מערכת היחסים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת.

לעמדת סער, ההחלטה שניתנה בפסק דין מזרחי לפיה כל בית משפט יכול לקבוע כי חוק של הכנסת אינו חוקתי תבוטל. הסמכות לקביעה כזאת תהיה נתונה לבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מורחב וברוב מיוחד.

הרוב של השופטים אותו דורש סער אינו רוב מוחלט של שופטי העליון. סער סבור כי צריכה להיות דרישה הגיונית לרוב הגיוני שיאפשר לבית המשפט העליון להפעיל ביקורת שיפוטית על הכנסת בצורה מעשית.

סער סבור כי במידה ויידרש רוב מוחלט של שופטי עליון בשילוב עם פסקת התגברות ברוב של 61, הדבר יבטל את הביקורת השיפוטית הלכה למעשה מכיוון שגם אם יושג הרוב הנדרש להפעלת ביקורת שיפוטית, הכנסת תוכל לבטל אותה ברוב קואליציוני רגיל.

בשל כך, סער דורש שיהיה איזון בין הרוב המיוחד הנדרש מהשופטים בעליון בכדי להפעיל ביקורת שיפוטית ובין הרוב הנדרש בכדי להתגבר על הביקורת השיפוטית בכנסת.

סער בעד פסקת התגברות ברוב של 65. הרוב הזה מעוגן בתזכיר חוק שפרסם יעקב נאמן כשהיה שר המשפטים בממשלת נתניהו. בזמן ממשלת שרון נאמן היה סבור שצריך רוב של 70, אך סער 'מוכן לחיות' גם עם פסקת התגברות ברוב של 65 חברי כנסת.

הרוב הנדרש לפסקת התגברות לעמדת סער אינו קשיח, אלא גמיש. סער מוכן להגיע עם הממשלה הבאה להידברות לגבי פסקת ההתגברות, ובמידה ויהיו איזונים מסוימים אף לתמוך בפסקת ההתגברות.

העיקרון של סער פשוט: אף רשות לא יכולה לפסול את החלטות חברתה על חודו של קול. שופטי בית המשפט העליון לא יוכלו לפסול את החלטות הכנסת על חודו של קול, וחברי הכנסת לא יוכלו לפסול את הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון על חודו של קול.