גל האומיקרון

שנת 2022 הייתה השנה השלישית של מגפת הקורונה, אך וריאנט האומיקרון שנכנס לחיינו בתחילת השנה האזרחית הוביל לשינוי במאבק העולמי נגד הנגיף. בניגוד לשנתיים הראשונות שהתאפיינו בסגרים, ריחוק חברתי ומגבלות נוספות, בגל האומיקרון מנהיגי העולם נאלצו לחשב מסלול מחדש ולמצוא דרכים אחרות לעצור את ההתפשטות.

הווריאנט התגלה לראשונה באפריקה, כשרבים הזהירו כי מדובר במוטציה מדבקת במיוחד של נגיף הקורונה – ותוך ימים בודדים כבר התגלו מקרים בעשרות מדינות נוספות. בישראל, קצב ההידבקות המהיר של האומיקרון הפך למכת מדינה: אם בשלושת הגלים הקודמים התרגלנו למציאות של מאות או אלפי נדבקים ביום, בגל האומיקרון דווח מדי יום על עשרות אלפי חולים חדשים בכל יום, לצד מאות אלפים שנאלצו להיכנס לבידוד עקב חשיפה לחולים מאומתים.

למרות החשש הנרחב מסגר רביעי, ראש הממשלה דאז נפתלי בנט החליט לנקוט בגישה אחרת אל מול גל האומיקרון – וכתוצאה, המשק נותר פתוח למרות אלפי החולים. בסופו של דבר, הגל הנרחב נבלם בפברואר 2022 – וההצלחה של אסטרטגיית ה"חיים לצד הקורונה" בישראל הביאה לשינוי במדיניות ברחבי העולם שנותרה עד היום.

(אוריאל בארי)

המלחמה באוקראינה

ה-24 בפברואר 2022 ייזכר בספרי ההיסטוריה כאחד הימים הדרמטיים ביותר שאירופה ידעה מזה עשרות שנים – כשקולות המלחמה חזרו ליבשת עם תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה. למרות שהכתובת הייתה על הקיר במשך שנים רבות, איש לא ציפה שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ילך עד הסוף וינסה לכבוש את קייב בצורה כוחנית וברוטלית, שלא נראתה מאז ימי מלחמת העולם השנייה.

נזקי המלחמה באוקראינה (צילום: שאטרסטוק)

בימים הראשונים עוד היה נראה שזה ייגמר במהירות: בקרמלין העריכו שיוכלו להגיע לבירת אוקראינה תוך 3 ימים, ושהאזרחים הפרו-רוסים יקבלו אותם בברכה ויאפשרו את החלפת הממשלה הפרו-מערבית של ולדימיר זלנסקי. בפועל, העם האוקראיני התגייס להיאבק על ארצו ועצמאותו, וקיבלנו דוגמה מודרנית ל"מעטים מול רבים" – כשהצבא האוקראיני הצליח לעצור את הרוסים ולגרור אותם למלחמת התשה שנמשכת עד היום.

המטרה המרכזית של פוטין ליציאה למלחמה הייתה להרחיק את נאט"ו מגבולותיו, ולמנוע את כניסתה של אוקראינה לברית. אך לא רק שזה לא עבד לו, זה חזר אליו כבומרנג. כעת אוקראינה קרובה מאי פעם להצטרף לברית וגם לאיחוד האירופי, ומדינות ששמרו על ניטרליות מול רוסיה במשך שנים ביקשו גם כן להצטרף לברית נאט"ו. במקביל רוסיה הפכה ממעצמה עולמית למדינה מוכה בסנקציות, וללא קשרים כלכליים או דיפלומטיים עם המערב.

(צילום: שאטרסטוק)

ומה הלאה? לא ברור מה יקרה באוקראינה ב-2023, אך סוף המלחמה לא נראה באופק. החודשים הבאים יציבו אתגרים רבים לא רק לרוסיה ואוקראינה, אלא לאירופה כולה. כוחות הצבא יצטרכו להתמודד עם החורף הקפוא בשדה הקרב, ובאירופה עצירתה של אספקת הגז הרוסי עשויה להגביר את הלחץ להוריד את הסנקציות. למרות שהמומנטום נמצא כעת בצד של אוקראינה, אין דרך לדעת מה יקרה – וכיצד תיראה המפה של מזרח אירופה כשהמלחמה תסתיים.

(אוריאל בארי)

גל הטרור

שנת 2022 התאפיינה בהידרדרות המצב הביטחוני בכל שטחי מדינת ישראל. אם באירועי 'שומר חומות' בשנת 2021 התרחשו פרעות בעיקר בערים המעורבות ובסביבתן, גל הטרור של השנה האחרונה התפזר בכל רחבי הארץ ובצורה אלימה יותר. את גל הטרור פתחו מחבלים המזוהים עם דאעש, בפיגועי סכינאות בארמון הנציב ובבאר שבע, ואז המצב הסלים לפיגוע הירי בחדרה בו שני מחבלים – ערבים ישראלים מאום אל פאחם – פתחו באש לעבר אוטובוס שהסיע לוחמים. כל המחבלים היו ערבים ישראלים שהזדהו עם דאעש.

זה היה נראה כי בכל שבוע כמות הפיגועים רק עולה, כשכל ערבי עם נשק מגיע לריכוזים ישראליים ומתחיל לרסס כמעט בלי הפרעה. מסע הירי הרצחני בבני ברק ואחריו הפיגוע בדיזינגוף בתל אביב הביאו לתחושת חוסר ביטחון אישי בכל הארץ. התמונות בשידור חי בכל ערוצי הטלוויזיה של כוחות מיוחדים של צה"ל והימ"מ שוטפים את תל אביב במרדף אחרי המחבל, צרבו טראומה אצל אלפי אנשים. כמה שבועות לאחר מכן הגיע גם הפיגוע הקטלני באלעד וגם שם בוצע מרדף ארוך אחרי המחבלים עד שנתפסו. בכל הפיגועים האלה, פעלו שוטרים ואזרחים באומץ לב, כשהם מסתערים על המחבל. באחד מהם גם נהרג שוטר הסיור אמיר חורי תוך כדי הסתערות.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

תיעוד מחבל שנהרג מצלף צה"ל בזמן הפעילות בג'נין (מתוך הרשתות החברתיות)

ראש הממשלה בנט, שנראה כאילו הוא מאבד שליטה, יצא למבצע 'שובר גלים' שנועד להתקיף את יעדי המחבלים בג'נין ובשכם – משם יצאו המחבלים. במהלך חודשים ארוכים, פעלו כוחות מיוחדים של צה"ל ומג"ב בקאסבות ובמחנות הפליטים במעצרים וחיסולים של התארגנויות מחבלים מקומיות. מעצר של בכיר בג'יהאד האיסלאמי הביא להסלמה בעזה (ראו בהמשך – עלות השחר). גם פה הראו הלוחמים אומץ לב, כשהסתערו מול חמושים. מספר לוחמי ימ"מ ודובדבן נפצעו באורח קשה, לוחם הימ"מ נעם רז נהרג בג'נין, וקצין הנח"ל בר פלח נהרג בהסתערות על מחבל ליד ג'נין. לוחם נוסף נתן פיטוסי זוהה בטעות כמחבל ונורה על ידי חברו.

בסך הכל, שמונה חודשים לאחר פתיחתו, דעך גל הטרור, השקט חזר לערי ישראל, והלחימה עברה לערים הפלסטיניות, בעיקר בצפון השומרון, שם מדי פעם מנסה מחבל לירות לעבר עמדה של צה"ל או רכב. כוחות הביטחון סוגרים עליו די מהר עד שהוא נעצר או מחוסל.

מבצע עלות השחר

את מבצע עלות השחר אפשר לחלק לשניים. החלק הראשון היה די מביש ואילו החלק השני היה ניצחון צבאי שהוריד את הג'יהאד האיסלאמי (הגא"פ) על הברכיים.

המבצע החל לאחר מעצרו של באסם א-סעדי, מפקד הגא"פ בג'נין ובצפון השומרון. בתגובה למעצר איימו בג'יהאד בירי טילי נ"ט לעבר מטרות ישראליות בעוטף עזה. במשך שלושה ימים סגר צה"ל את הכבישים הקרובים לגדר המערכת, אסר על תנועת חקלאים במרחב ולמעשה התחבר בהתגוננות שהעלתה תמיהות רבות על איך ארגון קטן קובע את סדר היום של מדינת ישראל.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

סיכום מבצע עלות השחר (דובר צה"ל)

ואז ביום שישי בדיוק בשעה 16:16 פתח צה"ל בהתקפה משולבת. מפקד הגזרה הצפונית של הארגון תייסיר אל-ג'עברי חוסל בטיל ממטוס ויחד איתו הושמדו גם חוליות הנ"ט שאיימו על עוטף עזה. במשך שלושה ימים כתש חיל האוויר את מחסני הנשק של הגא"פ. בג'יהאד האיסלאמי ניסו להגיב בירי רקטות ופצצות מרגמה, אבל צה"ל תקף מחסנים ומשגרים, כך שהירי היה פחות יעיל עבורם מאשר במבצעים קודמים. 41 ישראלים נפצעו במבצע, והנזק לרכוש לא היה גדול במיוחד.

ביום השלישי למבצע חוסל גם מפקד הגזרה הדרומית של הארגון ח'אלד מנצור. הכוח הצבאי של הג'יהאד האיסלאמי חוסל כמעט לחלוטין במבצע תוקפני מאוד של צה"ל, עד שהם נאלצו להיכנע ללא תנאי.

 

מבצע 'עלות השחר' נגד הגא"פ, מצטרף למבצע 'שומר חומות' נגד חמאס, כשבשני המבצעים צה"ל הקפיד לתקוף רק מטרות של ארגון אחד בכל פעם (בהמשך לחגורה שחורה. שני המבצעים יחד, הביאו לירידה דרסטית באירועי הטרור מרצועת עזה. רק לאחרונה אמר הרמטכ"ל כוכבי כי אלו השנתיים השקטות ביותר בעוטף עזה ב-15 השנים האחרונות.

(אריה יואלי)

מותה של המלכה אליזבת

המלכה אליזבת ליוותה את כולנו במשך ימי חיינו. יש ככל הנראה מעט מאוד אנשים שעדיין בחיים שבכלל יכולים לזכור את העולם בו מלכת בריטניה אינה אליזבת. כשאנחנו חושבים "מלכה" אנחנו ישר חושבים "המלכה אליזבת".

לכן מותה השנה של המלכה היה אירוע כל כך משמעותי. הרי זה לא שהיא מתה בגיל צעיר, בתאונה או מסיבות יוצאות דופן. היא מתה בשיבה טובה בגיל 96.

(צילום: שאטרסטוק)

לא פחות מ-17 ראשי ממשלה עברו בבריטניה מאז שאליזבת קיבלה את התפקיד. המלכה אליזבת שברה את השיא של ויקטוריה מהמאה ה-19, כאשר הנהיגה את הממלכה כמלכה לזמן הרב ביותר, מעל 70 שנים.

סיבה נוספת למשמעות של מותה הייתה ההעברה של הכתר לנסיך צ'ארלס. המלך החדש כבר בן 70, והיה ברור לכולם שאימו לא מעוניינת שהוא יהיה מלך, אחרת הייתה כבר מעבירה לו את הכתר בימי חייה. רבים כבר מזלזלים בכהונתו כשהיו לו לא מעט פאדיחות מאז שנכנס לתפקיד.

בית המלוכה ריתק וימשיך לרתק את תושבי העולם וישראל, אבל כנראה שלעולם לא נראה עוד מלכה משמעותית כמו אליזבת השנייה.

(מתי ברנהרט)

המחאה באיראן

מעל 100 ימים עברו מאז פרוץ אחת המחאות הגדולות באיראן, שזכתה לשם "מחאת החיג'אב" – בעקבות מותה של הצעירה מהסא אמיני כתוצאה מאלימות משטרת הצניעות של משמרות המהפכה, עת עטתה את כיסוי החיג'אב שלא לפי הכללים.

המחאה כבשה בצורה נרחבת חלקים רבים מאיראן – מהדרום ועד לצפון. צעירים ומבוגרים כאחד יוצאים מידי ערב לכיכרות המרכזיות, מתעמתים לעיתים עד מוות או עד גזר דין מוות בתלייה עם כוחות משמרות המהפכה ללא פחד, שורפים את תמונותיהם של חמינאי ושאר מנהיגי המהפכה ומרססים כתובות נאצה הקוראות בין היתר למותם של אלה.

מפגינים באיראן (צילום: שאטרסטוק)

הצעירים האיראנים מגלים אומץ רב ותושייה מעוררת התפעלות. נערות צעירות מגיעות לבתי הספר ללא חיגא'ב ומרשות לעצמן לעשות מעשי ונדליזם ולפרסם אותם ברשתות החברתיות, על אף ניסיונות הרשויות למנוע מהם גישה לאינטרנט. צעירים רבים יוצאים לרחוב במבצע "הפל את הטורבן": אורבים לגברים עוטי הטורבן ומעיפים להם אותם לריצפה.

אחד הצעירים זכור ביותר לאיראנים בעקבות הצוואה שהוציא לתקשורת רגע לפני שנשלח לתלייה: "כשאמות אל תתאבלו עליי ואל תתפללו. תשימו שירים שמים ותרקדו!". נראה כי לא נותר איום ממשי שיוכל לכבות את הרוח האיראנית החופשית.

בתור אחת שאימה עלתה בגיל 30 מאיראן והשאירה חיים שלמים מאחור, לא נותר לי אלא לקוות כי הפעם המחאה שלא מצליחים להשתיק – אכן תצליח. ומי יודע, אולי בשנה הבאה נזכה לבקר באיראן.

(מרים ברדוגו)

בחירות 2022

רגע לפני תום השנה האזרחית, נתניהו חזר ללשכת ראש הממשלה בפעם השישית – כשהפעם הוא עומד בראשות ממשלה ימנית ודתית במיוחד ועל רקע מחאה ציבורית. את שנת 2023 אזרחי ישראל מתחילים עם ממשלה חדשה לאחר משא ומתן שנמשך כמעט חודשיים, במהלכו פורקו ואוחדו משרדים במטרה לרצות את כל השותפות לקואליציה שחרטה על דגלה את נושא הזהות היהודית, הרפורמה במערכת המשפט והחזרת המשילות.

למעשה, בחירות 2022 לא היו סוערות במיוחד, כאשר את רוב הזמן והמאמצים השקיע מחנה הימין בהמרצת מצביעים ביום הבחירות, ואת רוב הזמן והמאמצים השקיע מחנה השמאל-מרכז במאבקים פנימיים. ובכל זאת ספק אם גם נתניהו עצמו ציפה שיכנס לפינת ״ממשלת ימין על מלא״ עם בן גביר כשר לבטחון לאומי וסמוטריץ׳ כשר אוצר ושר במשרד הביטחון.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

השבעת ראש הממשלה נתניהו (צילום: ערוץ כנסת)

מי שנעדרה מהשבעת הממשלה היא איילת שקד, אשר נותרה מתחת לאחוז החסימה אחרי שהחליפה מפלגות ואסטרטגיות בניסיון להציל את שאריות מפלגת ימינה ז״ל ואת הקולות של מצביעי הימין הליברלים. בנוסף גם מפלגת מרצ נותרה מחוץ לכנסת כשחסרו לה כ-3,000 קולות בלבד – זאת לאחר שמרב מיכאלי סירבה לרוץ עם המפלגה וביש עתיד פנו לאלקטורט של המפלגה. בכך למעשה כמעט ונמחק מחנה השמאל והאופוזיציה נותרה מסוכסכת ומפולגת, כאשר רוב הח״כים גם נעלמו בעת השבעת הממשלה חדשה.

(יעל שרה רפ)

המונדיאל בקטאר

מונדיאל 2022 היה אחד הטורנירים הטובים שראינו אי פעם. יש שיגידו הטוב שבהם. החל משערים רבים, תוצאות מפתיעות, מהפכים מטורפים, אריות שעפות מוקדם על ידי נבחרות קטנות ומרגשות. וכל זה הגיע בסוף עם גמר מטורף בו ניימאר מבקיע שלושער, מפסיד, ומסי לוקח את הגביע במשחקו האחרון בנבחרת, וסוגר אולי סופית את הוויכוח על מי הכי טוב בהיסטוריה. גולשי ה-BBC אף בחרו את הטורניר הזה כטורניר הטוב ביותר במאה ה-21.

אבל ביחד עם היופי שבטורניר לא יכולנו אף פעם לשכוח את כל מה שמסביב. הכול היה בנוי בתוך כלוב זהב. למי ששכח, המונדיאל נערך במדינה האסלאמסטית השמרנית קטאר. המדינה המדברית והקטנה בה חיים רק כמה מאות אלפי אזרחים ומיליוני עובדים זרים, חלקם בתנאי עבדות, השיגה את הזכות לארח את הטורניר בזכות שחיתות במשרדי פיפ"א.

אחד מאצטדיוני המונדיאל בקטאר (צילום: סנג'יי ג'ס\שאטרסטוק)

ההכנות למונדיאל המושחת עלו בחייהם של כ-6,500 פועלים, על פי הדיווחים. בנוסף לכך, כל הליגות בעולם הושפעו מכך בצורה רעה. במקום שפגרת הנבחרת תגיע בקיץ, מתי שבדרך כלל נערך המונדיאל, כך הוא לא מפריע לעונה, נערך הפעם המונדיאל בחורף. הרי אי אפשר לערוך טורניר בחום של הקיץ במדינה כמו קטאר. החלטה זו גרמה לכל הליגות לעצור באמצע, דבר שאף פעם לא קורה, ועשוי לפגוע בכשירות השחקנים בהמשך העונה.

בנוסף לכך, אף אחד לא שכח את היחס הנוראי ללהט"ב, נשים וכמובן שדרנים מישראל ברחוב ומטעם הממשל. אפילו בהתחייבות שלה לפני המונדיאל כי יהיה מותר למכור בירה באיצטדיונים קטאר לא עמדה.

אז את מונדיאל 2022 בחיים לא נשכח, מכל סיבה שיש.

(מתי ברנהרט)