חג הפועלים שמצוין היום ברחבי העולם וגם בגבולות מדינתנו, נמחק כמעט לחלוטין מהתודעה הציבורית בישראל בשנים האחרונות.

דעיכה זו, כמו דעיכתו של המרקסיזם שהוליד את החג, מלמדים עד כמה הרעיון להקמת אלטרנטיבה תרבותית לעולם הערכים המסורתי של החברה האנושית, היה רעיון שגוי מיסודו.

מדהים לראות כי אין חדש תחת השמש: במקום האידיאולוגיה הלוהטת מבית מדרשם של קיבוצי השומר הצעיר, זו שהעריצה את סטלין והתעלמה כמעט לחלוטין מפשעיו נגד האנושות, קמה היום תחלופה קלה יותר: הבורות. זו מאפשרת לסמי-אינטלקטואל מגלי צה"ל להקדיש תכנית לזכרו של אחד מהוגי הדעות של אחת משיטות השלטון הדכאניות בהיסטוריה, ואף לכנות אותו "הלוחם הנועז, המהפכן הנרדף – החבר לאון טרוצקי" – ואין פוצה פה ומצפצף.

אז בואו נזכיר למי ששכח כי מי ששלט והכתיב את סדר היום במשטר הקומוניסטי הוא יוסף סטאלין.

החוקרים עדיין חלוקים בכמות הדם ששפך, חלק סבורים כי הוא אחראי לחיסולם של 70 מיליון איש בברית המועצות, המינימליסטיים סבורים כי הוא אחראי על הרצחם "רק" של 25 מיליון. הזרם המרכזי מדבר על בין 40 לחמישים מיליון.

לשם השוואה, במהלך כל מלחמת העולם השנייה נהרגו 50 מיליון בני אדם, כולל במזרח הרחוק. סטאלין לבד כנראה חיסל אותו מספר מבני עמו. ניתן לומר, כי במונחי שפיכת דם, סטאלין לוקח בכיס הקטן, את היטלר ימ"ש.

וזה עוד בלי להתייחס לאופיו המזהיר של הטבח הגרוזיני, שחיסל כל מי שרק נשם לידו, כולל את כל ראשי מהפכת אוקטובר, כולל טרוצקי שנרצח בגלות במקסיקו.

מה שלא הפריע לשמאל בישראל לסגוד לסטאלין, כשהעיתונות הרשמית של הקיבוצים מכנה אותו 'שמש העמים'. לאחר פטירתו הוכרזו עליו ימי אבל רשמיים.

עיתון על המשמר מבכה את מותו של סטלין (ויקימדיה)

תרבות השקר

גם אחרי מותו של סטאלין, המשיך המשטר בברית המועצות לשלוט באמצעות טרור, הפחדה, שקרים ותעמולה.

העיתונות והאקדמיה הרוסית כמו גם הסופרים, אנשי הקולנוע והספורטאים גוייסו כולם כדי למען המהפכה ונאלצו להראות את העליונות הרוסית על פני שאר העולם. גם אם מדובר בשקרים מכוונים בעיתונות, בהטיית מחקרים או בשימוש בסמים בספורט.

תרבות השקר הזו, גרמה לכך שגם כיום, שנים רבות אחרי נפילת אימפריית החושך הסובייטית, מתקשה העולם למזער את נזקיה בתחומי ההגות ההומניסטית.

הקפיטליזם האמריקני הדורסני הצליח להשתלט על העולם, בעיקר בשל החשש מכל מה שנדמה כי הוא קשור לקומוניזם.

מעבר לנזק העולמי, נראה שמדינת ישראל והעם היהודי ניזוקו אף יותר מאומנות השקר שפותחה בברית המועצות והועצמה בה. השיטה לעיוות האמת ולהצגת השקר כנאורות אינטלקטואלית, בה השתמשו בהרחבה בבית מדרשם של הפוליטרוקים הקומוניסטים, זכאית לתואר 'האם הרוחנית החוקית של הנרטיב הפוסט-ציוני בישראל'.

קשה להתעלם מתרבות השקר האקדמית, המנסה תוך לוליינות מילולית מתוחכמת להעלים מהסכסוך הישראלי-פלשתיני את משמעותו הלאומית והדתית. במדינת ישראל פועלת אליטה אינטלקטואלית המנסה לעצב את המציאות כרוחה, כשכל העובדות בשטח מטואטאות אל מחוץ לשיח.

האחד במאי, במתכונתו הנוכחית, צריך לשמש לנו יום זיכרון ותמרור אזהרה מפני השיטה שביקשה לטשטש את ההבדלים שבין אדם לאדם ובין אומה לאומה –  וגרמה בכך לזילות חיי אדם והשמדה שיטתית של מתנגדיה.