רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית
רצח כתוב היטב 2 פחות מתוחכם מקודמו, אבל עדיין מצליח להפתיע- וזו כבר סיבה טובה ללכת.
סוגת סרטי התעלומה הבלשית, שמלווה את הקולנוע מיום היוולדו, מתעוררת מחדש בשנים האחרונות למרבה השמחה. לאחר עשורים שבהם התבנית הידועה ומוסכמותיה אותגרו או נזנחו, מגלים יוצרי הסרטים עניין מרענן בקלאסיקות של הז'אנר.
קנת בראנה החזיר למסך את גיבורה המפורסם של אגתה כריסטי, הבלש הבלגי הרקול פוארו, ברצח באוריינט אקספרס (2017) ובמוות על הנילוס (2022); זמן קצר לאחר צאתו (הכושלת) של מוות על הנילוס לאקרנים, יצא השנה תראו אותם רצים – גם הוא שואב מיצירותיה של אגתה כריסטי.
מעל אלה מתבלט שובר הקופות של הבמאי ראיין ג'ונסון, רצח כתוב היטב מ־2019, שהגיש לקהל תעלומה בת־זמננו עם ניחוח קלסי, והפגיש אותו עם בלש־כוכב חדש: בנואה בלאנק, בגילומו הכובש של דניאל קרייג.
תקציר העלילה
בנואה בלאנק מגיע שוב לקולנוע, ברצח כתוב היטב 2: תעלומה יוונית (הפעם לביקור חטוף באולמות, לפני שהוא עובר לנטפליקס). הוא מצויד במבטא כבד, בכושר אבחנה שאין שני לו ובגינונים תיאטרליים.
בפרק החדש בלאנק מוזמן לאי הפרטי של היזם המיליארדר מיילס ברון (אדוארד נורטון), להצטרף לנופש הקבוצתי שלו ושל חבריו. נוכחותו של בלאנק הולמת את אופי הנופש, שכן ברון תכנן משחק חשיבה לאורחיו, שבו הם יצטרכו לפתור את תעלומת מותו בזמן שהוא מסתובב ביניהם ולוגם קוקטיילים.
כצפוי, זמן לא רב לאחר הגעת החבורה לאי, העלילה מסתבכת: מתגלים אינטרסים נסתרים ומתחים בין הנפשות הפועלות, והמשחק במהרה מפנה את מקומו לתעלומת רצח של ממש.
מה החידוש הפעם?
כיוון שצוות השחקנים ומקום ההתרחשות השתנו לגמרי מרצח כתוב היטב, הסרט לא שומר על האטמוספירה ששרתה על קודמו – וחבל. זירת הפשע הקודמת שבלאנק ביקר בה היתה אחוזתו המרוחקת של סופר מותחנים מזדקן, והתפאורה שיוותה לסרט סגנון על־זמני ותחכום שנעדרים מהתעלומה החדשה.
רצח כתוב היטב 2 מתרחש באתר נופש מוגזם עד גיחוך; את השלייקעס ומעילי הגשם של בלאנק מהסרט הראשון – שהצליחו להשכיח את העובדה המפורשת שהוא מתרחש בזמננו – החליפו מסיכות קורונה ובגדי ים נוצצים של משפיעני רשת, שצועקים את שנת 2020. לצד הקלאסה מאבד הסרט גם מכוחו העלילתי: המשתתפים בפרק השני הם אוסף קריקטורי של דמויות שטוחות למדי, ופרטי התעלומה בו פיקחיים פחות ומעניינים פחות.
מצליח להפתיע
ועם זאת, גם הפעם אין בסרט רגע דל, והרגעים המצחיקים בו מתעלים על הרגעים המגושמים. על אף שהסוגיות האקטואליות נוכחות בו במינון גבוה בהרבה מאשר בסרט הקודם (שכלל לא משך ידו מעיסוק בפוליטיקה האמריקאית של 2019), הוא מעלה על המסך סיפור עצמאי, מפותל ומהנה. דמותו של בלאנק, גם בבגד ים שלם מפוספס, סוחבת על גבה את הסרט בקסם שמאפיל על חולשתן של הדמויות סביבו.
מעל היתרונות הללו ניצבת מעלתו החשובה ביותר של הסרט: הוא מצליח להפתיע את הקהל. כשמדובר בז'אנר ותיק כל כך, חידושים נראים בלתי אפשריים; ואף על פי כן, אחדים מהמפנים העלילתיים ברצח כתוב היטב 2 תפסו אותי ואת שאר הצופים באולם לא מוכנים בכלל.
רגעי ההפתעה היצירתיים האלה, שהיום הם מצרך נדיר, הם לבדם סיבה טובה להקדיש לסרט הזה ערב. ואם זה לא מספיק, ההומור, המתח וההופעה של דניאל קרייג הם סיבות לא פחות טובות.