בתשובה שהגישה המדינה לעתירה של האגודה לזכויות האזרח שהוגשה לבג"ץ, נחשפה הדרך בה עוקב השב"כ אחרי נתוני התקשורת של גורמים המחזיקים בחיסיון מכוח הדין הישראלי.

מתגובת המדינה עולה כי השב"כ עוקב אחרי חברי כנסת, שרים וסגני שרים, עיתונאים, עורכי דין, רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכן "כוהני דת במסגרת וידוי". לצורך מעקב שכזה, נוצר נוהל מיוחד אשר בשב"כ מוכנים לחשוף את תוכנו בפני השופטים בלבד.

עם זאת, בשב"כ חשפו בתגובה פרפראזה של הנוהל. בתגובת המדינה נכתב: "ככלל, לא תיערך בדיקת נתוני תקשורת לגורמים אלה, ורק במקרים בהם הדבר נדרש מטעמים של ביטחון המדינה ולצורך מימוש ייעוד השירות, תועבר בקשה לאישור מיוחד בדרג בכיר בהתאם לקבוע בנהלים, וזאת בליווי חוות דעת משפטית".

לטענת שב"כ, "הנוהל הרלוונטי מגדיר את בעלי החיסיון ככאלה הרשומים כדין במקצוע (לרבות מתמחים בעריכת דין, רפואה ופסיכולוגיה) ונוקט גישה מרחיבה בהגדרת מי שיבואו בגדר החיסיון העיתונאי".

בשב"כ מבצעים מעקב תקשורת אחרי בעלי חיסיון (אילוסטרציה, שאטרסטוק)

מנתוני שב"כ, עולה כי הממוצע בו נעשו מחקרי תקשורת נגד מי שמחזיקים בחיסיון מכוח הדין הישראלי, עומד בממוצע של עשר השנים האחרונות על כחמישה עד שישה מקרים בשנה. לטענת שב"כ, מיעוט המעקבים בוצעו נגד עיתונאים.

בשב"כ טוענים כי אין לצמצם את הסמכות של השב"כ לקבל נתוני תקשורת מחברות הסלולר, כפי שדורשת עתירת האגודה לזכויות האזרח: "מדובר באמצעי הכרחי וחיוני ביותר לפעולת השירות, אשר השימוש בו הניב בפועל תועלת קריטית להצלת חיים. יודגש, כי פעולות השירות מסכלות מאות פיגועים בשנה, ותרומתם של נתוני התקשורת לסיכולים משמעותית ביותר".

עוד הוסיפו בשב"כ כי "צמצום הסמכת השירות לפי סעיף זה, כפי שמבקשת העותרת בעתירתה, יפגע באופן אנוש ביכולת השירות לעמוד בייעודו ובאינטרסים הביטחוניים והמשטריים" של מדינת ישראל.

לאחר הגשת תגובת המדינה, ביקשה האגודה לזכויות האזרח לתקן את העתירה כך שתתייחס גם להפעלת הסמכות במישור המנהלי. שופטי בג"ץ אישרו את תיקון העתירה.

ראש ההרכב בעתירה, השופט עוזי פוגלמן (יונתן זינדל/פלאש 90)