מחר (שישי) צפויה הצבעה נגד ישראל באו"ם שמקדמים הפלסטינים, ובישראל יש חשש כי הסיכוי לבלום אותה הוא נמוך.

"ההערכה שלנו שהסיכוי לבלום את הסעיף שהפלסטינים מנסים להביא – נמוך", אמר שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן בראיון לאפי טריגר בגל"צ. "עם זאת, אומר לשאר השגרירים שמי שמרים יד בעד, עושה וידוא הריגה לכל אפשרות לפיוס עתידי".

ארדן המשיך: "הפלסטינים הכניסו סעיף תקדימי – כדי לקבוע שכל נוכחות ישראלית ביו"ש, אזרחית או ביטחונית, היא לא חוקית. הם מבקשים שבית הדין בהאג יחליט מה המשמעות המשפטית עבור כל שאר המדינות – זה ניסיון לעבור למצב של החרמה".

כזכור, בהחלטה שהגישו הפלסטינים, האו"ם מבקש מבית הדין בהאג להגיש בדחיפות חוות דעת שתקבע "מהן ההשלכות המשפטיות הנובעות מההפרה המתמשכת של ישראל בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, כיבושו הממושך, יישובו וסיפוחו של השטח הפלסטיני שנכבש מאז 1967 – לרבות צעדים שמטרתם לשנות את ההרכב הדמוגרפי ואת מעמדה של ירושלים – ואימוצה של חקיקה ואמצעים מפלים הקשורים אליה; כיצד משפיעות המדיניות והנוהגים של ישראל על מעמדו המשפטי של הכיבוש, ומהן ההשלכות המשפטיות הנובעות ממעמד זה על כל המדינות והאו"ם".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ארדן נוטש את עצרת האו"ם בזמן נאום נשיא איראן (צילום: משלחת ישראל באו"ם)

על-פי נוסח הבקשה, הפלסטינים מבקשים בעצם מבית הדין לקבוע ש"הכיבוש הישראלי" אינו זמני כפי שנקבע בהחלטה 242 של מועצת הביטחון – דהיינו שאמור להסתיים על-ידי משא ומתן על בסיס נוסחת שטחים תמורת שלום – אלא קבוע, וכזה שהפך להיות סיפוח דה-פקטו. בית הדין גם עלול להמליץ לאו"ם כיצד לנהוג כלפי ישראל, בין אם בצעדים אופרטיביים, הטלת סנקציות או חרם.

בירושלים חוששים כי קביעה כזו תיתן דחיפה משמעותית לתנועת ה-BDS ויוזמות חרמות אחרות על ישראל. הממשלה נלחמת נגד ההחלטה בתיאום עם האמריקאים, שמפעילים לחץ על הפלסטינים להוריד אותה, ללא הצלחה.