מוצאי שבת פרשת לך לך לפני עשרים ושבע שנים. בערך בשעה שבה נכתבו השורות הללו הודיעה ממשלת ישראל בתדהמה שיצחק רבין ראש הממשלה נרצח.

עד אז השתתפתי בהפגנות נגד הסכם אוסלו, נעצרתי על יד המשטרה בשל חסימת כבישים, והייתי בין העולים לגבעת הדגן למורת רוחו של ראש הישיבה שלי הרב עמיטל זצ"ל.

בימים שלאחר מכן ליוויתי את הרב יואל בן נון בניסיונו לייצר קו ברור בין הרוצח, תורתו ורבותיו, לבין כל יתר המתיישבים והחלוצים. את התגובות שהוא קיבל ממה שהיו עד לפני שעות וימים אחדים חבריו לדרך ולאמונה, אולי אספר בהזדמנות אחרת.

בשנים שלאחר מכן הייתי שותף בניסיונות להדברות ושותפות בין חלקיה השונאים-מסוכסכים של התנועה הציונית. הייתי עוזרו של הרב יעקב מדן ביצירת אמנת גביזון-מדן, תחת ניצוחו של ישראל הראל. המשכתי משם ל'פורום לאחריות לאומית' גוף רב משתתפים שיצר הראל כדי ליצור שותפות רחבה יותר, שבאה לידי ביטוי באמנת כנרת.

מקום הרצח של יצחק רבין ז"ל (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

במהלך ההתנתקות ופינוי גוש קטיף וצפון השומרון יזמתי ביחד עם עוזי דיין ערוץ תקשורת חשאי ואמין בין המתיישבים לבין הצבא, במידה והדברים ידרדרו לידי שפיכות דמים. לאחר שפונה בית הכנסת בכפר דרום, שבתי לשם לבדי. עד היום יש בביתנו חול מגוש קטיף ובקבוק מים שנלקחו מחופה של 'שירת הים'.

במערכות הבחירות האחרונות פעלתי במסגרת 'דרך ארץ' יחד עם יועז הנדל מתוך אותה תחושה והבנה שמלווה אותי מאז אותו ערב לפני עשרים ושבע שנים, שאם לא נחליף ביננו טיוטות של 'אמנות', 'הבנות', 'כללי שיח' ו'הדברות', אנחנו נחליף כדורי אקדח.

עשרים ושבע שנים אחרי, יועז הנדל נדחק לשוליים האחוריים של הפוליטיקה, ולבניין הממשלה אמור להכנס אדם שהיה חלק מסביבתו של הרוצח. מה קרה? האם החברים שלי שבחרו בו השתנו עד כדי כך? ואולי איתמר בן גביר השתנה, כפי שהוא טוען? אינני יודע.

לראשונה, מאז הקמת המדינה תקום בישראל ממשלת 'ימין על מלא'. לא ממשלת אחדות, ולא ממשלת מרכז, וגם לא ימין-מרכז. ימין-מלא-מלא. מה המשמעות של ממשלה כזו לקרע שנקרע לפני עשרים ושבע שנים?

בימים האחרונים, לצד מפלס החרדה שהולך ועולה בצד שמאל, אמר נתניהו שבכוונתו להיות ראש ממשלה של כולם. שמעון ריקלין צייץ שהוא מושיט יד ומחפש 'יד אחות'. אבישי בן חיים צייץ אף הוא 'שפיוס לאומי הוא בעל ערך אסטרטגי גדול מכל מהפכה שיפוטית'.

יצחק רבין ז"ל (צילום: משה שי, פלאש 90)

ובכן, כמי שבמרבית חייו הבוגרים עסק בלהחליף טיוטות של 'אמנות' בין דתיים לחילוניים ובין ימין לשמאל, הייתי מעוניין לדעת מה יש באופן אמיתי ומשמעותי לממשלת ימין-מלא-מלא להציע. מאיזה רפורמות במערכת המשפט מתכוון בן חיים להימנע כדי להגיע לפיוס לאומי? מה ריקלין מוכן להעניק, בנדיבות של מנצחים, לאותה 'יד אחות'? אני מניח שהדברים הללו גם יגיעו באופן כזה או אחר לאיתמר בן גביר. ובכן איתמר, מה יש לך לומר לעם ישראל ביום הזיכרון לרצח רבין? במה השתנית מאז אותו מוצאי שבת?

בעשרים ושבע השנים מאז מוצאי שבת פרשת לך לך שמעתי, למדתי, הסברתי, התפשרתי, ובעיקר לא התייאשתי. גם בדברים הללו אין ייאוש, ואין ויתור על הניסיון להגיע לבית שבו כולנו נוכל לשבת ולהתווכח גם אם מידי פעם הכיסאות יסתדרו אחרת. אין לי ברירה אחרת, אני רוצה לקוות שכולם מבינים שאין לנו ברירה אחרת.

ד"ר מאיר בן שחר, מכללת שאנן והאוניברסיטה הפתוחה