אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

הרב זייני: חס ושלום לומר על הנשים שלנו שהן עצלניות

"אמותינו בכל הדורות מסרו את עצמן לנקות את הבית במשך שבועות עד אפיסת כוחות" כותב ראש ישיבת ההסדר בחיפה, ומסביר את דברי הירושלמי האומר שנשים הן עצלות

הרב זייני: חס ושלום לומר על הנשים שלנו שהן עצלניות
  נשים שלנו לא עצלניות (אילוסטרציה שאטרסטוק)

במאמר שמפרסם הרב ד"ר אליהו זייני, ראש ישיבת ההסדר אור וישועה בחיפה בספר 'עץ אר"ז' חלק ה' שיצא לאחרונה לאור הוא מתמודד עם אחד הפירושים השוביניסטים שניתנו לתלמוד הירושלמי.

"ישנו מאמר אחד שרבים מרבותינו מביאים בשם הירושלמי פסחים (פ"א הל"א דף כז:), לפיו נשים 'עצלניות הן'." פותח הרב זייני את המאמר ומצטטת את דברי הירושלמי: "הכל נאמנין על ביעור חמץ אפילו נשים אפילו עבדים רבי ירמיה בשם רבי זעירה לית כאן אפילו נשים נשים עצמן הן נאמנות מפני שהן עצילות והן בודקות כל שהוא כל שהוא".

על אמירה זו של התלמוד אומר הרב זייני: "קביעה זו לא רק מפתיעה כל אדם אפילו החסר כמוני כל נטייה פמיניסטית, אלא היא מכחישה את מה שאנו יודעים, מה שאנו רואים ומה שראו אבותינו."

"לומר שנשים עצלניות הן לגבי בדיקת החמץ כאשר אמותינו בכל הדורות ובכל הקהילות מסרו את עצמן ממש לנקות את הבית במשך שבועות יומם ולילה עד אפיסת כוחות ממש, תוך משטר עריצותי כלפי כל בני הבית כדי שלא יפריעו לה בשעת עבודתה הקשה, היא לא פחות מעוול העשוי לאמותינו."

בהמשך המאמר מביא הרב זייני, רשימה של חלק מהראשונים, שפרשו את דברי הירושלמי לגנותן של הנשים כשהם מסבירים כי בשל הטורח הרב לבדוק את החמץ, יש חשש שהנשים לא תבודקנה היטב.

בין עצלות לעצלנות

את הבנת מאמר התלמוד הירושלמי תולה הרב זייני בדיוק במילים בהם השתמש התלמוד כשהדגש שלו הוא על המילים 'עצלות' ו'אפילו'.

"בשום מקום בירושלמי לא נאמר שנשים עצלניות, אלא שהם עצילות והן בודקות כל שהוא כל שהוא'", כותב הרב, "רבי ירמיה בשם רבי זעירא לא הסכים שיאמר 'אפילו נשים' נאמנות על בדיקת חמץ, שהרי אם אומרים 'אפילו' יוצא שנאמנותן של הנשים פחותה מזו של כל אדם אחר".

באומרו 'לית כאן אפילו נשים, נשים עצמן הן נאמנות מפני שהן עצילות והן בודקות כל שהוא כל שהוא', איננו בא לומר לנו שאינן נאמנות, אלא ההיפך הגמור, והוא שהן נאמנות יותר מכל אדם אחר, כי אנו רואים אותן טורחות בלא הפסק למען בדיקת החמץ.

"ובאומרו 'עצילות', אין הכוונה 'עצלניות' כפי שהבינו רבים, אלא ההיפך הגמור, אלא שהן בודקות באטיות כל פינה ופינה כי הן מדקדקות בכל דבר ביעור חמץ עד תום."

למילה 'עצילות', אומר הרב זייני, משמעות אחרת מאשר המילה 'עצלניות' ומובנה להתעכב ולעבוד באיטיות. כראיה לפירושו מצטט הרב שורה של  חכמים מהראשונים והגאונים, שפירשו את הדברים בצורה המחמיאה לנשים.

אווירת הפסח היא בזכות הנשים

"באופן זה יוצאים נשותינו ואמותינו עטורות בהילה המגיעה להן. זה מאות בשנים אם לא אלפי שנים שהן ממש מוסרות את עצמן לנקיון פסח במסירות נפש עילאית, ביראת שמיים שאין דומה לה, מחטטות בכל פינה, מסלקות אפילו הפירור הקטן ביותר, ואינן נותנו לעצמן אפילו רגע אחד של מנוחה מפורים ועד פסח כדי שלא ימצא אפילו פירור כל שהוא באף מקום."

מסכם הרב ומוסיף התקפה על הקולות מצד רבנים שונים להקל על הנשים בנקיונות הבית לפסח: "אף אחת לא חשבה להיתלות בדברי הבל של רבנים ציוניים בדורנו, שמתוך עם-ארצות ברורה וחוסר שימוש תלמידי חכמים מנסים להחזיר אותן לדין התלמוד המיקל יותר והורסים את הקשר של עם הם לחג הפסח".

"העובדה היחידה הגורמת שרובו המוחץ של עמנו נשאר דבק בשמירת הפסח, אינה נובעת מחשיבותו של פסח, ולא מחירותו ולא מכל הרעיונות הנשגבים הכרוכים בחג מקודש זה, אלא דוקא באשר אמותינו 'משגעות' אותנו מפורים ועד פסח, אוסרות עלינו להסתובב עם פירור חמץ בכל מקום, וכך יצרו אווירה של דבקות אין קץ בגודל החג הנשגב הזה."

"אם מפאת 'שחרור האשה' היא צריכה כיום למלא שני תפקידים במקום אחד כבעבר ויש לבא לקראתה, צריך לעשות זאת מתוך יראת שמיים ולא בדרך של ילדים קטנים." מסכם הרב את המאמר.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
ואולי התלמוד
אליה | 29-03-2014 23:53
באמת התכוון לומר שהם עצלניות כפשוטו?! יכול להיות שפעם היו נשים עצלניות
2
עצלניות לא אבל
צחי | 30-03-2014 0:50
לא צנועות כמו בתמונה שבחרתם לשים- כן...
3
לך אל הנמלה עצל - ותראה כמה חמץ היא אוספת.....
דוד | 30-03-2014 0:53
4
לאליה מתגובה אחת
| 30-03-2014 8:34
ואולי? הרב מביא הוכחה שלא כך הדבר, אולי תביא אתה הוכחה שכן כך הדבר?