שירה בר לב משתפת על האחות שלא זכתה להכיר

חודש אוקטובר הינו חודש המודעות ללידות שקטות ואובדן תינוקות רכים.

הבלוגרית ובעלת המותג "תחייכי את זה", שירה ברלב עמרם, כותבת בפתיחות וברגישות על נושא הלידות השקטות, נושא שלרוב אינו מדובר על אף שבישראל ישנן 700 לידות שקטות בשנה.

כך היא כתבה: "חודש המודעות ללידות שקטות. גיליתי את זה במקרה באזור גיל 11 בת דודה שלי רוני סיפרה לי שהיא ראתה שאמא שלה כתבה באיזה טופס שלשיבע (אמא שלי) היו 7 לידות. ״מה פתאום״ צחקתי, אנחנו רק שישה ילדים, לא שבעה".

"אבל רוני התעקשה. יותר מאוחר באותו ערב ניגשתי לאבא שבדיוק עבד על המחשב. ״אבא, היו לאמא 7 לידות?״ אבא הביט בי בשתיקה. אחרי כמה שניות הוא ענה מופתע ״כן״ .״אבל זה לא חשוב עכשיו, לכי לאכול ארוחת ערב. שזה לא יעסיק אותך״. אבל זה העסיק אותי".

"ואני זוכרת את התחושה המוזרה הזו שלא עזבה אותי באותו הערב. כמה שנים אחרי, כשאני בת 26 ואמא טרייה לתינוק קטן, נתקלתי בכותרת בעיתון שתפסה את עיניי. ״ילדי קשת אלה ילדים שנולדים לאחר לידה שקטה, קוראים להם כך מכיוון שהם כמו הקשת שמופיעה אחרי הסערה, עם צאת השמש״. במילים אלו נפתחה הכתבה שהכריזה על חודש פברואר כחודש המודעות ללידות שקטות".

"השארתי את הכתבה פתוחה, חצי רוצה שאמא שלי תראה אותה, חצי חוששת. זה אף פעם לא דובר בבית בצורה גלויה אבל זה גם לא היה נסתר כששאלתי. רק בשנה שעברה, בפעם הראשונה אמא שלי סיפרה לי את הסיפור. זה היה בשבת בבוקר, אמא ישבה על נדנדת העץ במרפסת ואני מולה על הערסל היינו רק שתינו ואמא סיפרה וסיפרה.."

"הדמעות של שתינו לא איחרו להגיע ושטפו ביחד איתן את הכאב והגעגוע. זו הייתה בת. היא נולדה בחודש תשיעי כשהלב שלה הפסיק לפעום. ״את חושבת עליה לפעמים?״ שאלתי את אמא והיא הנהנה. 'יוצא לך לחשוב מה היה קורה אם..'"

"'היה קורה שלא היה לי אותך' אמא הודפת מחשבה שהתגנבה לתוכי. 'אני זכיתי בך!' אמא מושיטה אליי ידיים והעיניים שלה מתמלאות באור ״את ילדת הקשת שלי!״. מבין הדמעות המחשבות מציפות אני חושבת על האחות שלא זכתה על המקום שלי בעולם האם אני במקומה? או.. בנוסף? מה היה קורה אם אמא לא הייתה נלחמת על עוד ילד?"

"האם אנחנו קשורות אחת בשניה? ״בטוח שכן״ אני חושבת לעצמי. אפילו אמא סיפרה שהיא הרגישה אותה בצומת משמעותית בחיים שלי. אני מדמיינת איך למעלה בשמיים, ביום ההולדת שלי, היא מתקרבת אליי, נותנת לי חיבוק ומלווה אותי יד ביד עד פתח העולם אני מביטה לה בעיניים ומבטיחה לה, אחיה גם בשבילך. והיא שולחת אותי לאמא שלי. לאמא שלנו. אמא לביאה".