מה פתאום לאהוב את הגר? // דעה

אנשי השמאל הגיעו לדרום תל אביב בשלטים שעליהם רשום באותיות קידוש לבנה "ואהבתם את הגר". פרשנותם לתורה אומרת שעלינו כאומה לקבל את אלו המסתננים אל תוכנו באהבה ובפתיחות ולחלוק עמם את כספי המיסים הכבדים שאנחנו משלמים.

עוד באותו נושא

צפו: פעילי שמאל התעמתו עם הצל בדרום תל אביב

יעל שרה רפ

אני כופר בפסוק הזה – לא מוכן לקבל את הטקסט הזה והוא לא מחייב אותי. אני לא חושב שניתן לדחוק בי לאהוב וכשאני מתבונן בעצמי באמת, אני יודע שאין בי אהבה למי שאתם מכנים 'גרים'. אני לעומתכם רוצה שיצאו מכאן וילכו לארצם. אני רוצה שכספי המיסים שלי יבנו בתי חולים ויתנו מענה קודם כל לאלו שהם חלק מהעם שלי.

אם אתם רוצים להעמיד טיעון מוסרי עצמאי בבקשה. תסבירו למה. אל תלכו לטקסטים שאינכם מאמינים בהם ותנופפו בהם.

אבל הסיבה שאינכם מנסים לעשות זאת היא משום שאין שום סיבה הגיונית או פילוסופית, שתשרטט משפט כל כך אבסורדי – פקודה לאהוב את הגר. כל חברה אנושית משמרת את עצמה ולוקחת את המשאבים היקרים שלה לטובת התעצמותה. אלו חוקי החיים שאנשים סבירים מכירים בהם. לדעתי אפילו בית המשפט היה מודה בכך.

אתם צבועים באופן עמוק, עד שקשה להבין איך אתם מתבוננים בדמותכם שבמראה. אין לכם שמץ אהבה בלב. ואין לכם שמץ זיקה לכתובים האלה ואנחנו פטורים לגמרי מלדון בהגיגיכם הכביכול מוסריים.

ואחרי שכתבנו את כל זאת – רק מי שמקבל על עצמו עול תורה ומצוות ומלא כבוד לתורה הקדושה, יוכל להבין איך יכול להיות צווי על אהבה או צווי על השמחה, גם כשלא מתאים.

חברה אנושית שבונה את כל עולמה על פי מה שמתאים לה ולמידותיה ודוחה את כל מה שלא נראה לעיניה הקטנות – יכולה לנהל דיון רק בצדדים הנגלים הפשוטים של החיים. אין לה שום זיקה אל מה שמעבר לכך.

הניחו לתורה הקדושה ואימרו את מה שעל ליבכם באמת – "אנשי דרום תל אביב הם אשפת אדם, ולכן אפשר על גבם השחוח להעמיס את המשא המוסרי הכבד שאנחנו מדמיינים שאנחנו נושאים".