היום בהיסטוריה: מעפילי אקסודוס מגורשים לגרמניה

"אנחנו לא העלנו זאת על הדעת. היינו לכל מיני דברים אבל לחזור עוד פעם לגרמניה? ולא בכדי עשו הבריטים את מה שעשו. כי הם ידעו שזה העונש הכבד ביותר להעניש בו אותנו את המעפילים". כך סיפר מיכאל פרצ'וב ממעפילי אוניית המעפילים שהפכה לסמל המאבק למען העלייה אוניית המעפילים "יציאת אירופה" הידועה בשמה "אקסודוס".

לאחר המאבק בין מעפילי האונייה לבריטים בנמל חיפה הועברו המעפילים לשלוש אוניות גירוש "אושן ויגור", "ראנימיד פארק", "ואמפייר ריוול".

שלושה שבועות היטלטלו שורדי השואה אל יעד בלתי ידוע. בתחילה חשבו כי יגורשו לקפריסין שלשם בדרך כלל גירשו הבריטים. אך האונייה המשיכה מערבה אל אירופה שרק עכשיו השורדים נמלטו ממנה מהיבשת שלקחה להם את היקר מכל ואת הכל ופגעה בהם בגוף ובעיקר בנפש.

בתחילה עצרו בפורט דה בוק אך המעפילים גילו נחישות מופלאה ולא הסכימו לרדת. ולמרות ההצעות המפתות אף יהודי ויהודייה לא נשברו ולא ירדו. שלטונות צרפת לא הסכמו לשתף פעולה עם דרישת הבריטים להוריד את המפעילים בכוח. והאימפריה הגדולה עמדה אל מול אלפי מעפילים שהיא חסרת אונים.

האנייה אקסודוס בנמל (הנס פין, לע"ם)

לבסוף החליטה ממשלת בריטניה להחזיר את המעפילים לגרמניה. בכ"ד אלול תש"ז (8-9.9.47) בא מסעם לסיומו אוניות הגירוש הגיעו לנמל האמבורג שבגרמניה.

העיתונות העולמית רעשה על השערורייה בהחזרת קורבנות גרמניה הנאצית אל מחנות הריכוז. "ריח רע נודף מכל עניין האמבורג" אף העיתונות הבריטית כתבה.

באוניה אמפייר הטמינו לוחמי פלמ"ח מטען חומר נפץ והמעפילים פונו במהירות. אך מעפילי "אושן ויגור" ו"ראנימיד פארק" גילו התנגדות עזה. במשך שעה וחצי נאבקו המעפילים בחיילים הבריטים. נשים וילדים נלחמו כמו הגברים דיווחה העיתונות.

המעפילים הפצועים מועברים לאנית הגירוש (הנס פין, לע"ם)

"לפני תחילת הקרב" סיפרו חיילים בריטים לעיתונאים שבאו לסקר, "ערכו המעפילים תפילה ולאורך כל הקרב שרו המעפילים את התקווה, הנערה האחרונה שהורדה בכוח המשיכה בשירת התקווה עד שאיבדה את הכרתה. המעפילים השליכו קופסאות שימורים על החיילים והקשו על הורדתם". לבסוף הורדו המעפילים פצועים וחבולים והועברו ברכבות אל המחנה שיועד להם.

כאשר היו המעפילים מאחורי הגדרות על כל השאלות שנשאלו ענו תשובה אחת ארץ ישראל!

מסיים מיכאל פרצ'וב: "הם (הבריטים) אמרו לנו כשם שפה על כף היד לא תצמחנה שערות, כך אתם לא תראו את הארץ לעולם…הנה לכם אתם פה בגרמניה". שערות על כף היד לא צמחו ומעפילי אקסודוס כעבור שנה ארצה הגיעו.