בתום הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, מתחיל השלב הבא – הניסיונות לפסול מועמדים ורשימות מהתמודדות לכנסת ה-25.

כעת ישנה האפשרות לבקש לפסול התמודדות של מועמדים או רשימות שלמות, מאבקים שבדרך כלל מתחילים בוועדת הבחירות וממשיכים לדיון משפטי בבית המשפט העליון.

את בקשות הפסילה צריכים להגיש תוך שבוע, קרי עד ה-22 בספטמבר, ואת החלטות הוועדה על אישור רשימת מועמדים או פסילה יש לפרסם ב-2 באוקטובר.

נציגי בל"ד מגישים רשימה לוועדת הבחירות (צילום: יונתן זינדל /פלאש 90)

תוך יומיים (04/10) ניתן לערער על החלטת ועדת הבחירות המרכזית בפני בית המשפט העליון, שחייב להעניק את פסק דינו עד ה-9 באוקטובר.

יש לציין שמכיוון שמליאת ועדת הבחירות בנויה מנציגי המפלגות המתמודדות, ההחלטות שלהם תמיד צבועות "פוליטית", ובדרך כל שופטי העליון משנים את ההחלטה.

אז איך עובדת השיטה ומה הסיכוי לפסילה? נעזרו בסקירה של פרופ' יובל שני וד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה כדי להסביר את התהליך.

מהן הסיבות לפסילה מהתמודדות לבחירות?

לפי סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לרבות בהתבטאויותיו, במפורש או במשתמע, אחת משלוש עילות: שלילת קיומה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.

מה ההליך של פסילת מועמד או מפלגה?

ועדת הבחירות המרכזית היא שקובעת, בהצבעה האם לפסול רשימה או מועמד. כל גורם יכול לבקש בקשת פסילה של רשימה, ולגבי מועמדים נדרשת חתימה של שליש מחברי הוועדה. ועדת הבחירות היא ועדה פוליטית המורכבת מנציגי הסיעות המכהנות בכנסת לפי מפתח המנדטים בכנסת היוצאת. בראשה עומד שופט בית המשפט העליון החלטת הוועדה לפסול מועמדים בלבד ולא רשימות, טעונה אישור של בית המשפט.

מהן ההצדקות לפסילת מועמדים ורשימות?

הרציונל העומד מאחורי פסילת רשימות ומועמדים הוא רציונל של דמוקרטיה מתגוננת – הגנה על הדמוקרטיה מפני כוחות המבקשים לנצל את ההליך הדמוקרטי כדי לפגוע בה ובערכיה. מצב כזה של אפשרות לפסילה קיים בדמוקרטיות שחוו קריסה בשל עליית כוחן של מפלגות החותרות תחת הדמוקרטיה, כמו בגרמניה.

צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש 90

מתי נפסלה רשימה לראשונה בישראל?

לראשונה נפסלה רשימה ב-1965, אף על פי שלוועדת הכנסת לא הייתה סמכות כתובה בחוק לעשות זאת. הרשימה שנפסלה הייתה "רשימת הסוציאליסטים" והיא נפסלה משום שחלק משמעותי מחבריה היו חברים בארגון "אל ארד" שהוצא מוקדם יותר מחוץ לחוק – בטענה שהיא חותרת תחת קיום המדינה. בית המשפט העליון אישר את החלטת הוועדה בפסק דין ירדור, שהיה פסק דין חריג, בכך שאושרה פעולה הפוגעת פגיעה קשה בזכות יסוד, ללא סמכות ברורה בחוק.

בשנת 1984 נפסלה רשימת כ"ך על ידי הוועדה, ובית המשפט העליון ביטל את הפסילה בטענה שאין להרחיב את הלכת ירדור, כל עוד אין סמכות פסילה מפורשת בחוק. בעקבות זאת תוקן חוק היסוד והוכלל בו סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, שהעניק לוועדה את סמכות הפסילה באופן מפורש.

מאז, לאחר שרשימת כ"ך נפסלה בשנת 1988 ובשנת 1992 (יחד עם "כהנא חי"), לאורך שנים בית המשפט בלם מקרים רבים של פסילות של רשימות וחברי כנסת ובהם: בל"ד, עזמי בשארה, אחמד טיבי, חנין זועבי וברוך מרזל. למעשה, מאז 2003 הפך בית המשפט את כל הכרעות הפסילה של ועדת הבחירות.

בשני פסקי הדין הנוגעים למועמדותם של חברי "עצמה יהודית", לראשונה מאז שניתן היה לפסול מועמדים (משנת 2002), פסק בית המשפט כי יש לפסול מועמדים – וזאת על אף שהוועדה לא פסלה אותם. בכך היה תקדים כפול – לראשונה נפסלו מועמדים יחידים, וכן זו פעם ראשונה שבית המשפט פסל מועמדים שאושרו על ידי הועדה.

איתמר בן גביר וברוך מרזל, מפלגת עוצמה יהודית בשנת 2014 (צילום: תומר נויברג / פלאש: 90)

בעניינו של מיכאל בן ארי, פסק בית המשפט, בהתאם גם לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה כי קיים יסוד מרכזי של הסתה לגזענות במשנתו. המערערים הציגו לבית המשפט  סרטונים שהועלו על ידו לאינטרנט באופן עקבי בהם הוא קורא לשלילת זכויות האוכלוסייה הערבית בישראל ולביזוי שיטתי ומכוון של אזרחים אלה. בית המשפט קבע כי בן ארי "מלבה באופן שיטתי יצרים של שנאה כלפי הציבור הערבי, וכי מדובר בראיות משמעותיות הכוללות התבטאויות משפילות וקיצוניות בחומרתן, שנמשכו לאורך תקופה של כשנתיים". במקרה של איתמר בן גביר סרב בית המשפט לפסול את מועמדותו משום שבשונה מבן ארי, לא הוצגה תשתית ראייתית מבוססת וחד משמעית כנגדו.

באשר לפסילתו של עפר כסיף (חד"ש) על ידי הוועדה – זו בוטלה בידי בית המשפט. בית המשפט סירב להסתמך על מספר כתבות עיתונאיות בודדות, כמסה קריטית מספיקה לפסילתו (בהם נאמר כי הוא מתנגד לאופי המדינה כמדינה יהודית) ובעיקר נסמך על אמירותיו לוועדה ולבית המשפט כי הוא מחויב למצע חד"ש המכיר במדינת ישראל כמדינה בה העם היהודי זוכה להגדרה עצמית.

לקראת הבחירות לכנסת ה-22, קבע שוב בית המשפט כי יש לפסול את מועמדותם של ברוך מרזל ושל בנצי גופשטיין, על בסיס מעשיו והתבטאויותיו של גופטשיין המסית לגזענות כלפי אזרחי ישראל הערבים