אחרי הפרסומים על התחייבותו של בנימין נתניהו לחרדים, לפיה יפעל להשוות את תקציבי המוסדות החרדיים שלא מלמדים ליבה לתקציבי החינוך הממלכתי – ולצד ההודעות המברכות בקרב המפלגות החרדיות, יש גם צעירים חרדים שסבורים שההחלטה תפגע קודם כל בחרדים.

"בסופו של דבר מי שנפגע מזה זה הציבור החרדי עצמו" מסביר ישראל דיסקינד, שעובד בנצח יהודה: "הרצון לא ללמוד לימודי ליבה, אפשר אולי להבין אותו כי אחרי השואה היו מעט לומדי תורה בעם ישראל. אבל המצב הנוכחי הוא שהציבור החרדי הוא מעל מיליון נפש. אי אפשר, לכולם מגיע להתפרנס בכבוד"

דיסקינד מתייחס לעובדה כי ישנו מגוון עבודות בשוק שלא כולל צורך בלימודי ליבה: "נכון, אפשר להשתלב גם בלי לימודי ליבה אבל השכר בהתאם. זה בעצם למנוע מהם את המעט שמגיע להם. אף אחד לא הפך לכופר בגלל עבודה. בארצות הברית עובדים, אין שום סיבה שבארץ זה לא יתאפשר".

הוא מסביר כי לדעתו, בשנים האחרונות המדינה התנהלה בצורה של מקל, ולדעתו צריך כעת לפעול אחרת. לעבור לשיטת הגזר. "מי שילמד ליבה במוסדות שלו – שיקבל תיקצוב יותר גבוה" אומר דיסקינד "בשביל לתת עתיד יותר טוב לילדים, עצוב שהמהלך שהאדמו"ר מבעלזא רצה לעשות לא קרה".

מהיכרותך את הציבור החרדי, יש בכלל אופציה שזה יצליח? שלימודי ליבה יכנסו?

"יש אופציה שזה יקרה, אבל מניסיון, בציבור החרדי שום דבר לא יכול להגיע מכפייה"

"אנחנו משפחה של חסידי גור" הוא מספר, "ושלושה אחים הלכו לצבא בעקבות מתווה מאוד מפתה, אחד מהם הלך לעבוד באינטל ואחד עובד בחשמל, זה קרה בתהליך פנימי לא בכפייה, בכפייה זה לא יעבוד. צריך שיהיה לילדים החרדים עתיד טוב. זו חובה מבחינת ההלכה, וגם מבחינת המדינה שצריכה לטפל בזה".

חרדים, אילוסטרציה (צילום: Kobi Gideon/Flash90)

אז איך עושים את זה שלא בכפייה? דיסקינד מסביר: "מורים יקבלו שכר יותר גבוה, יותר מפנק מהמגזר הכללי – כדי לפתוח פתח. ברגע שבעלזא ישתתפו בלימודי ליבה, השמיים הם הגבול" הוא בטוח, "הם יוכלו להשתלב".

לדבריו, יש ברחוב החרדי הבנה שצריך לצאת לעבודה: "ברחוב החרדי עצמו הגיעו מים עד נפש, יוקר המחיה עלה, הרחוב החרדי מרגיש צורך לצאת לעבודה, בציבור הליטאי זה יותר מורכב כי הם דוגלים בחיי צמצום. אבל צריך לשים את המתווה הנכון להשתלבות בשוק".

אסתי רידר אינדורסקי, פעילה חברתית במגזר החרדי, אומרת שטוב שהנושא עלה לדיון, וקוראת לאפשר לאירגוני הורים לפתוח בתי ספר ממלכתיים-חרדים. לדבריה, "הורים חרדים שרוצים בכך נתקלים בקשיים מצד העיריות ומצד משרד החינוך. צריך לתת את הגיבוי והתמיכה".

"מה שקורה בפועל, זה שכולם רוצים להתעסק עם העסקנות החרדית, ולא מטפלים בזה" הוא טוענת, "אנשים היום עוברים דירה לאיפה שיש בית ספר ממ"ח. צריך לעזור להורים שרוצים בזה, זה לאו דווקא מהשוליים, זה הרבה פעמים יותר מיינסטרים. שיהיה ממ"ח זמין, שתהיה את האפשרות, לא כמו היום שיש קצת ממ"חים או שיש ישיבות תיכוניות חרדיות – אבל הן מאוד יקרות, זה פתרון מאוד לא זמין".

תלמוד תורה חרדי (צילום: Nati Shohat/Flash90)

לדבריה, "תמיד אומרים "למה אתם לא עושים?", אבל יש אנשים שרוצים ממ"ח ושמים להם רגליים. הורים מאוד מאוד רוצים, וכמה שיהיו יותר זה יהפוך להיות יותר זמין".

טלי פרקש, עיתונאית ופעילה באגודת ידידי הממ"ח, אמרה ל"סרוגים" על התחייבות נתניהו למפלגות החרדיות: "אני מרגישה שלא חשוב לו עתיד המדינה, יותר חשוב לו איך הוא יהיה ראש ממשלה בנובמבר". פרקש, חברה בגוף שמסייע להורים להקים בתי ספר ממ"ח, לדבריה: "הרשויות המקומיות מערימות קשיים, גם כשמגיעים הורים וילדים שרוצים".

"מתווה בעלזא זה עניין של תקציב" היא אומרת, "אם היה רק הסיפור של לימודי ליבה, אז המשבר לא היה נפתר, הסיפור הוא עניין כלכלי. המטרה היא לכאורה להרחיב את לימודי הליבה לעוד קהלים, בכך שלא יהיה שום קשר בין מצב לימודי הליבה במוסד לבין התקצוב שהוא מקבל. הזרם הממלכתי-חרדי שהקים הרב פירון ב-2013, הוא ממלכתי לחלוטין וחרדי לחלוטין. תכני הלימוד מותאמים לציבור החרדי. לדעתי זו דרך המלך".

"הורה בחברה הכללית צריך רק ללכת לעירייה להירשם, הורה חרדי שרוצה חינוך כזה לילד שלו, צריך להיות פעיל חברתי ולעבור שבעה מדורי גיהנום בשביל זה" היא אומרת על המצב כיום.