חיים את החלום: משפחת חדד מטיילת בעולם עם ארבעת הילדים, ונודדת בין מקסיקו, קוסטה ריקה, תאילנד וישראל, כשהקו המנחה הוא- השמש. "לא ראינו חורף כבר שלוש שנים".
בשיא ההתפרצות של מגפת הקורונה, כשבארץ הוחלט על הסגר הראשון, המשפחה החליטה לנצל את ההזדמנות ולהגשים את החלום שהתבשל אצלם הרבה זמן. החיבור של המסגרות שלא פועלות, הזמן הפנוי והעולם שנאלץ להשתנות במהירות, גרם להם לארוז את המזוודות, ולצאת לדרך.
רחלי (33), דני (34), גיל (10), רועי (9), אביה( 7) והלל (4), קנו כרטיסים בכיוון אחד. את רוב הציוד שלהם הם מכרו, ואת מה שחשוב כמו אלבומים, שמרו במכולה אחת בארץ.
איך התקבלה ההחלטה לצאת למסע?
"הקורונה דחפה אותנו ,אבל הרצון לטייל בעולם היה החלום שלי מאז שאני זוכרת את עצמי", מספרת רחלי.
"אמרנו שאם כבר הילדים בבית ואין לימודים, אז יאללה". רחלי בנתה עסק עצמאי שמאפשר לה לעבוד מהנייד, מכל מקום בעולם. "הוא מפרנס אותנו, ואנחנו יכולים לעבוד מרחוק וגם לטייל ולהגשים חלומות".
איך הסביבה הגיבה?
רחלי מספרת שהרבה פרגנו, אבל לא כולם.
"חלק מפרגנים, אומרים איזה יופי שאנחנו חיים את החלום, שאלה באמת החיים. ומנגד, יש את האנשים שאמרו- אתם הורסים לילדים את החיים, מה עם בית ספר, איך הם לומדים מלטייל ככה?", אבל ככה זה. תמיד יש תגובות לכאן ולכאן.
"הילדים הגיבו בשמחה גדולה. הם היו בדיוק בתפר, בגיל יחסית מוקדם לפני שהמשמעות היא לנתק אותם מחוגים ומחברים קבועים, הם שמחו מאוד ושמחים גם היום".
ידעתם לקראת מה אתם הולכים?
"יצאנו עם כרטיסים לכיוון אחד, ובלי הבטחות. כל עוד כיף, נישאר. כשנתגעגע, נבוא לביקור". אבל הכרטיסים היו וואן ווי טיקט, בלי תכנון, מוכנים להרפתקאות.
הם התחילו במקסיקו, שהייתה בין המדינות היחידות שניתן היה להיכנס אליהם בלי מגבלות קורונה, בתקופה בה בארץ היה סגר הדוק, למקסיקו הם יכלו להיכנס אפילו בלי בדיקת קורונה.
תארי לנו את שלוש השנים האחרונות, איך זה נראה?
"נתחיל מזה שעברנו 30 בתים בחמישה חודשים". הם התחילו במקסיקו, ממנה עברו לחודשיים בקוסטה ריקה, ארבעה חודשים בקרוואן בישראל, חצי שנה בתאילנד, ואחרי ביקור קצר בארץ, הם עתידים לחזור למזרח. רחלי מתארת את מה שכולנו מדמיינים- חיים את החלום. ליטרלי.
"לא עשינו טיול אחרי צבא ולא ירח דבש. פתאום התלהבנו שאנחנו יוצאים לעולם ורצינו להספיק הרבה. לאט לאט הבנו שאנחנו מתעייפים מזה, גם הילדים רצו ימי בית רגילים, ולמדנו לאזן. הבנו שאי אפשר לראות הכל, והורדנו הילוך".
מה מנחה אתכם?
"שאלנו את עצמנו מה באמת חשוב". רחלי עונה. "האם אנחנו רוצים להספיק כמה שיותר, או לחוות את המקום באמת? החלטנו שאנחנו לא רוצים רק לראות כמה שיותר מקומות, אלא להרגיש שאנחנו חיים, מרגישים, וגם- לתת הזדמנות לילדים ללמוד שפות".
אחרי נדודים בין מדינות, בתים וערים, הם התגעגעו והגיעו בקיץ שעבר לביקור מולדת. גם שם, חיידק הנדודים גרם להם לא להתמקם, אלא לחצות את הארץ בקרוואן.
אחרי כל כך הרבה מעברים, לא רציתם קצת מנוחה, קצת בית?
"לשכור פה דירה לחודשיים שלושה זה מטורף". רחלי מסבירה על פתרון הביניים שהם מצאו.
"כבר מקוסטה ריקה התחלנו בתהליכי הבנייה של הקרוואן, בהתאמה אישית למשפחה שנוכל ממש לגור בו. פה אנחנו מטיילים הרבה פחות מאשר בחו"ל, גם בגלל המחירים בארץ וגם כי אין הרבה מקומות שעוד לא גילינו".
הם מטיילים כמה שאפשר, ונהנים מהקרבה למשפחה ולחברים. זו הזדמנות לרחלי לקדם את העסק שלה ולהיפגש עם שותפים, אבל להמשיך לשמור על צורת החיים בה הם בחרו.
"יש לנו רף גבוה. כשאת מטיילת בעולם הכל חדש, אבל בארץ אין מקומות שנתרגש להגיע אליהם, כי הכל מוכר. אבל אנחנו נהנים מהדברים הפשוטים, מהמשפחה והחברים".
מה באמת עם חינוך, לימודים, יש חששות?
"בכלל לא". רחלי לא מוטרדת מנושא הלימודים בכלל. מבחינתה, הילדים מגלים עולם ומלואו במהלך הטיול וזה מספיק.
"אני בכלל לא מתלהבת מבית ספר. זה מאוד מיושן ולא קשור לעולם שלנו היום. כשמטיילים בעולם לומדים הרבה יותר, מקבלים יותר בטחון, נחשפים לדברים ופוגשים אנשים. הלמידה קורית מעצם החיים. גם בלי שולחן וכיסא, אפשר ללמוד".
בתאילנד הם כן נכנסו לבית ספר לתקופה ארוכה, מה ההבדל?
"לא יודעת אם לקרוא לזה בית ספר בכלל. אין מבחנים, ציונים, עבודות, כיתות, בקושי יש שולחן וכסאות, זו למידה אחרת לגמרי". בתקופה בה גרו בתאילנד, הם התמקמו בפוקט, אחד האיים הגדולים בתאילנד, שם רשמו את הילדים לבית ספר אמריקאי מקומי.
"זה מקום מיוחד משונה, אין שום דבר דומה לזה בארץ. לומדים בעיקר חשבון ואנגלית, והשאר זה יצירה, כיף ומשחק. הילדים מחכים לחזור לשם מאוד, ולכן באוקטובר, נגיע לתאילנד שוב".
על מה לא מוותרים אף פעם?
"לא מתכלבים, לא מתפשרים, חשוב לנו להנות ממש שיש לעולם להציע. עם הזמן, הבנו גם שחשוב לנו להיות במקום שיש בו קהילה ישראלית. וגם- זמן זוגי. לוקחים בייביסיטר ויוצאים בערבים. ובבקרים כשהילדים הלכו לבית ספר, אנחנו מבחינתנו היינו בירח דבש".
ומאיפה הכסף?
רחלי בנתה בשנים שקדמו למסע עסק עצמאי, שהיא מתחזקת מהנייד בלבד. היא מתעסקת בשיווק אונליין, ומסייעת לאנשים כמוה לבנות עסק מהנייד. "אני לא כפופה לשום דבר, לא שכירה, מנהלת את הזמן שלי, ויכולה לעשות את זה תוך כדי עיסוי או עם משקה קוקוס על החוף".
דיברת על קהילה ישראלית, איפה זה מורגש? חגים?
"אנחנו הכי אוהבים לחגוג חגים בחו"ל", עונה רחלי, ומספרת על שבועות שחגגו בקוסטה ריקה, וליל סדר עם עוד 500 איש במקסיקו. "זו אווירה אחרת. כל הישראלים מחפשים בחגים את המקום, את הבית".
זה מעלה געגוע לארץ?
"בהתחלה הגעגוע היה גדול, אבל התרגלנו. אנחנו באים לביקורים, אבל הילדים ממצים אותם מאוד מהר. אחרי חודשיים הם אומרים יאללה אמא, בואי נארוז וניסע". והם ממשיכים לטייל. אחת הסיבות מבחינתה, היא לשמור על האנגלית והספרדית שהילדים למדו במהלך המסע.
חיים את החלום: המשפחה שגילתה איך לחיות נכון
7
0
על מה רבים?
הם אולי חיים את החלום כפי שזה מצטייר, אבל בסוף, הם חיים שגרה של בית, ילדים, זוגיות לתחזק. "אנחנו בסך הכל חיים, גם כשאנחנו מטיילים אנחנו חיים כמו כל משפחה, ויש לנו אתגרים של חינוך, גיל בגרות, ריבים של ילדים, לא משהו יוצא דופן. החיים הם החיים".
נקודת שיא?
"הרגע הכי חזק היה כשיצאנו", אומרת רחלי, וההתרגשות נשמעת בקולה כאילו היא ממש ברגע הזה, עם המזוודות ודפיקות הלב. "כשיצאנו למקסיקו עם כרטיסים לכיוון אחד, הרגשתי שניצחתי.
הצלחתי לשכנע את בעלי, להתגבר על כל הפחדים ,לעוף עם השיגעון, להתגבר על כל מה שאנשים אמרו לנו והפחידו אותנו, לבנות עסק שיאפשר לנו להתפרנס מרחוק. זה תמיד נראה לרוב האנשים חלום מאוד רחוק ולא מציאותי ומרגיש שלא כולם יכולים, הוכחנו שכן".
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים