ההייטקיסטים שוויתרו על משכורות גבוהות בשביל להיות מורים
הם עזבו את אחד המקצועות הכי נחשבים, ויתרו על משכורת מנופחת והחליטו לעשות הסבה להוראה. שלושה מורים, הייטיקיסטים לשעבר, מספרים לסרוגים על התהליך ומה בעצם גרם להם לעשות את הצעד
מורים ומורות רבים עוזבים את מערכת החינוך בשנים האחרונות בגלל שכר לא מתגמל, אבל יש כאלה שעושים את הצעד ההפוך, ועוברים דווקא מההייטק הנוצץ – להוראה. על רקע המשבר בהייטק, שוחחנו עם כמה מהם, שעזבו מקצוע עם יוקרה חברתית ושכר גבוה – אל מקצוע בעל יחסי ציבור שליליים ותגמול נמוך.
קיבלתי פרספקטיבה על מה חשוב באמת
שירי מרגלית עבדה 17 שנה בהייטק, בין השאר בחברות כמו אינטל, ובחודש הקרוב תתחיל את השנה השנייה שלה בהוראה.
למה עברת מהייטק להוראה בעצם?
"הייטק זו פסגה כלכלית, זה נכון. אבל חיפשתי משהו משמעותי – כמה שזה נשמע קלישאתי… לקום בבוקר ולהרגיש שאני עושה משהו בעל משמעות, להגיע לבית ספר, לפגוש תלמיד שאומר שהוא הצליח בזכותי, או שהוא נהנה ממשהו שהוא לא חשב שהוא ייהנה ממנו, תלמידה שמשתפת במשהו אישי שלא קשור ללימודים."
מה הייתה הנקודה שגרמה לך לעבור?
"הקורונה. היא נתנה לי קצת פרספקטיבה לראות מה חשוב באמת. הרבה זמן רציתי לעשות את הצעד הזה, אבל כלכלית לא היה לי את האומץ. בקורונה, כשהחברה שעבדתי בה נסגרה הייתי בצומת דרכים, זו לא בעיה למצוא בהייטק מקום עבודה חדש, אבל החלטתי לנצל את ההזדמנות ולעשות את מה שבאמת עושה לי טוב"
"המוניטין של מערכת החינוך מאוד נמוך, בלי קשר לקורונה, זה באמת היה אחד החסמים כשהגעתי מעמדת הייטק" אומרת שירי, "היה לי תפקיד יוקרתי, ופתאום מה, אני אלך למערכת החינוך שהיא כל-כך לא נחשבת? אבל כשאת נכנסת, את רואה שזו מערכת מאוד איכותית, ואם יש מורים טובים – הם יכולים לעשות דברים טובים ולקדם תלמידים".
איך המשפחה הגיבה לזה?
"בהתחלה הרימו גבה, זה שינוי בסדר יום וכמובן גם בשכר, אבל כולם כולל כולם אמרו שזה מתאים לי. הייתה לי הרבה תמיכה".
מה דעתך על מחאת שכר המורים?
"זו מחאה מאוד נכונה, שכר המורים מאוד עלוב גם ביחס לאחריות שיש לנו כמורים, וגם ביחס להשקעה שלנו בתלמידים. בשנה שבה עבדתי כמורה, עבדתי יותר קשה מכל עבודה בהייטק שהייתה לי, והשכר לא משקף את זה. זה עצוב. זה לא מושך מורים חדשים להגיע, וגם מורים שהחליטו לבוא נאלצים להוציא כסף מהחיסכון כדי להתקיים. בסוף החסכונות יגמרו ואני אצטרך לחזור להייטק ולעזוב את ההוראה".
מישהי בתחילת הדרך שמתלבטת בין הייטק להוראה, מה היית אומרת לה?
"אני אשלח אותה לעבוד בהייטק, להתבגר, לצבור ניסיון – וגם כדי שאחר כך היא תוכל להרשות לעצמה להיות מורה. הניסיון שלי בשטח הופך אותי למורה יותר טובה".
מצ'ק פוינט לכיתה בחיפה
רועי פטרושקה (51) מטבעון, עבד בחברת צ'ק פוינט ובחברות נוספות בענף ההייטק. כיום, הוא מלמד בחיפה.
למה בעצם עזבת את ההייטק ועברת להוראה?
"הרצון לתרום לחברה ולקדם את הדור הבא, לעשות משהו למען המדינה, להיות משמעותי בעבודה ממקום של שליחות ואידיאל. קיבלתי הרבה מהחברה מבחינת כל מה שעשיתי בעבר, הכלכלה שיש פה, הייטק פורח ועוד. זה הזמן שלי להחזיר חזרה".
איך אנשים הגיבו למעבר הזה?
"אנשים מאוד מעריכים את זה, רואים את המרכיב האידיאליסטי, עשית איזו הקרבה אישית. מבחינת שכר – זה רבע או שליש ממה שעשית קודם, זה סוג של הקרבה וגם ירידה במעמד החברתי. זה סוג של טירוף… "ויתרת על קריירת הייטק בשביל להיות מורה?" זה נראה כמשהו לא סביר לחלק מהאנשים, אבל בדרך כלל התגובה מאוד חיובית".
זה לא קרה ביום אחד אצל פטרושקה, "זה לא מעבר ביום אחד ולמחרת אתה מורה" הוא מספר בשיחה עם סרוגים, "הייתי כמה שנים בלימודי דוקטורט בין הייטק להוראה".
כרגע, ממוצע הגילאים שעושה את המעבר מהייטק לחינוך, הוא סביב 50-55, אנשים ונשים שהרוויחו משכורות יפות, מיצו את התחום והחליטו לעבור למקצוע עם משמעות. "יש סוג של רוויה וסוג של מיצוי, עשינו, ניהלנו, הובלנו, הקמנו מחלקות ופרויקטים, עשינו המון. 20-30 שנה בהייטק" אומר פטרושקה. "ההחלטה בדרך כלל מתבשלת לאורך זמן, מחשבות כמו 'בוא נוריד טיפה הילוך'. בהייטק אתה משתעבד ועובד כל הזמן, בהוראה אתה עובד בערך שבעה חודשים בשנה. ואנחנו בשלב שאנחנו רוצים להוריד הילוך".
מה דעתך על משבר המורים, נתוני המחסור במורים שנחשפו?
"המחסור במורים מייצר בעיה מאוד קשה, והיא אמתית. כרגע מורידים את רף הכניסה להוראה".
האם הפתרון למחסור במורים יגיע מההייטק? לדברי פטרושקה, יש מעל 1,000 עובדי הייטק לשעבר שעברו בשנים האחרונות הכשרה להוראה והפכו למורים. "בכל שנה, יש סדר גודל של כ-300 אנשי הייטק שנמצאים בתהליך ההכשרה. אנחנו במקום אחר, אנחנו לא באים סתם כדי שידחפו אותנו במערכת "לסתום חורים", אלא באים מטעמים אחרים, מתוך תפיסה רחבה יותר של לתת לחברה, מתוך משהו אמיתי".
למה לדעתך מערכת החינוך הגיעה למצב כזה?
"המשבר – בגלל הרבה תופעות שהוזנחו לאורך שנים, גם הקורונה גרמה לצעירים לחשב מסלול מחדש. הנושא של להיכנס למערכת החינוך כבר לא מפתה את הצעירים, משכורות נמוכות, הקורונה ששינתה את התפיסה איך לחיות, אפשר גם לעבוד מרחוק ועוד הרבה תופעות אחרות".
פטרושקה כאמור לא לבד, ומידי שנה יש לא מעט עובדי הייטק שעושים את אותה דרך. בשנים האחרונות הוקמו גם מספר תכניות מקצועיות שעוזרות בהסבה מהייטק לענף החינוך, אחת מהן היא "מינהלת מהייטק להוראה" שפטרושקה שותף להקמתה. "בשנים הראשונות שהתוכניות היו קיימות – אחוזי העזיבה היו מאוד גבוהים, כמעט 50% היו עוזבים. לא טיפלו בהם, לא הכניסו אותם (למערכת החינוך) בצורה נכונה. לפני בערך ארבע שנים הקמנו את "המינהלת מהייטק להוראה", נחום חופרי עומד בראש כל התהליך הזה, והיא מלווה את העוברים עד שהם עמוק עמוק בפנים, במסלול הנכון עם ליווי צמוד" כיום, מציין פטרושקה, 87% מאלו שעוברים מהייטק לחינוך – נשארים במערכת.
מה היית ממליץ למי שמתלבט לאן ללכת – הייטק או הוראה?
"זה נורא אינדיבידואלי, כל אדם עם הכישורים שלו והחוזקות שלו, הנטיות שלו"
להייטקיסטים יש יתרון במערכת?
"יש ערך מוסף לאנשים שבאו מקריירה משמעותית כל שהיא, הייטק, רפואה, עריכת דין, קריירה צבאית וכו' – אנשים שמגיעים עם מטען גדול של עשייה. לאנשים שמגיעים מההייטק יש הרבה עוצמה כי הם רגילים לתחרות, להביא את המוצר הכי טוב, זה מנוע שגורם לתעשייה מאוד איכותית. מערכת החינוך מרוויחה המון מכניסת אנשים שמגיעים עם מטען משמעותי, שיודעים להתמודד עם קשיים, מאוד יצירתיים, דבקים במשימה".
מלצרית > מהנדת תוכנה > מורה
אושרת כהן (46) מעכו, עבדה 15 שנה כמהנדסת תוכנה באינטל ואז החליטה לעבור להוראה, בספטמבר היא תתחיל את השנה השביעית שלה כמורה.
"לא עבדתי במשהו לפני, חוץ ממלצרות" היא מספרת על העבודה כמהנדסת תוכנה בעבר, "זאת הייתה העבודה הראשונה שלי, בהתחלה היה ממש מצויין – ועם השנים הייתה שחיקה והרגשתי שאני רוצה שינוי. אני מאוד שמחה על השינוי".
אם מישהו מתלבט בין הייטק להוראה, את ממליצה?
"שכל אחד ילך למה שהוא אוהב. ברור שמבחינת תנאים ושכר אין מה להשוות, זה שהייתי בהייטק לפני הביא לי סוג של בנייה כלכלית, יכולתי לקנות בית ולגדל ילדים ואז היה לי יותר קל לעשות את השינוי הזה".
כשחשבת לעזוב, עלו מחשבות על מקצוע אחר שרווחי כמו הייטק?
"לא, יכולתי אבל לא. רציתי שינוי של ממש, רציתי שינוי מהותי, לעבוד עם אנשים, עם בני נוער בתיכון – זה משהו שיהיה לי טוב. אף פעם לא חלמתי להיות מורה, התגלגלתי להייטק ובשלב מסויים רציתי משהו עם יותר משמעות", כשאושרת עזבה את אינטל, היא חשבה בתחילה לעשות הסבה לרפואה, "אחרי שבררתי, הבנתי שזו תהיה מכה גדולה מידי מבחינה כלכלית, ואז במקרה נתקלתי במודעה באינטרנט על תכנית למי שהיו בהייטק או מקצועות מדעיים. התקשרתי, זה מצא חן בעיני וככה התגלגלתי. ידעתי שברגע שתהיה לי הכרה בוותק ייכנס לי סכום סביר שאוכל לחיות ממנו כמו שצריך".. היום אושרת היא מורה למתמטיקה ורכזת תקשוב, "זה נחמד, כי הרקע שלי במחשבים עזר לי". במקביל, היא לומדת לתואר שני בחינוך מתמטי.
ההוראה, היא כמו שחשבת שהיא?
"כן, כמו שחשבתי. אני כן נהנית מהחופשים, כמובן שעובדים פחות מההייטק ואני לא מחנכת מורה מקצועית – וזה משפיע. יש לי זמן גם לעצמי, למשפחה שלי, מה שלא היה קודם. אני מאוד אוהבת את בני הנוער, אני קמה כל בוקר עם תחושה של סיפוק, רצון ואחריות, אז בינתיים אני מרוצה. האם זה יחזיק עד הפנסיה? לא יודעת, בינתיים טוב לי".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו