"חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פיקודיך"

האמת, יש הרבה סיבות למה לא לבוא לעצרת ביום א' הקרוב –  הם לא מכניסים את ספרינו לבתי מדרשותיהם.  אנחנו בעד שירות בצה"ל והם לא. גורמים מתוכם ביזו את רבותינו ואת הציבור שלנו. העשבים השוטים שלהם בטח יעשו שם מעשים נוראיים, כמו המודעה הבזויה שפורסמה השבוע על בנט ולפיד.

ובכלל, הרי דרכנו בענייני השפעת הרוח והתורה היא ללכת בדרכי נעם, ומה לנו בזעקות מעין אלו.

אבל, והאבל גדול מאוד – כאשר במקום לתת למציאות ולאחוזי הגיוס לצמוח באופן אבולוציוני, מנסים ליצור בכוח מלחמה על כך, עולה החשד, שהכוונות של נושאי דגל גיוס החרדים אינן טהורות. כאשר באים לכפות על קיום מצווה גדולה כשירות בצה"ל, ותוך כדי כך מלבים שנאה עזה כלפי ציבור גדול של עובדי ד', קשה לעמוד ולשתוק.

כאשר אלו שלא תרמו דבר למדינה, לא בשירותם הצבאי ולא בחייהם האזרחיים, באים ומטיפים בסיסמאות של שוויון בבתי הקברות כנגד בחורי הישיבות, אבל נאלמים דום כאשר עולה שאלת חובותיהם של ערביי ישראל למדינה, קשה אז לכבוש את רגשות הבחילה מגודל הצביעות.

כאשר רואים שיוזמי חקיקת הגיוס הינם אותם אלו שקיצצו בקצבאות הילדים, אותם אלו שנלחמים בחומר וברוח כנגד תלמודי התורה (כן, גם אלו הציוניים), אותם אלו שעושים ככל יכולתם בכדי לצמצם את תקציב הישיבות, אותם אלו שנאבקים בכל דרך בכדי לטשטש ולמחוק את זהותה היהודית של מדינת ישראל, אפשר להבין, שלא נושא הגיוס לצה"ל עומד על הפרק, אלא מלחמת תרבות יש כאן. מלחמה על השאלה היסודית – מיהו העם הזה, ומהו ייעודו.

אכן לא קל להיות מזוהה עם כל מיני תופעות ואמירות שליליות היוצאות מאי אלו גורמים בציבור החרדי, אך למרות זאת נראה, שיש מקום ואף צורך לבוא לעצרת התפילה, לא בשביל להזדהות עם החרדים המסכנים, אלא למען חירותה של התורה, למען השמירה על תרבותו האמיתית של עם ישראל אל מול רוחות המערב האוכלות בנו בכל פה, ולמען דמותה של מדינת ישראל, אופייה ונשמתה.

==

הרב אבנר פורת הוא תושב בקעת הירדן ומרבני דרך אמונה