נשיא המדינה ורעייתו אירחו אירוע לציון תשעה באב. הרצוג אמר בתחילת האירוע: "אני מבקש מכאן לשאת מילות עידוד, תמיכה וחיזוק לאזרחי ישראל כולם ולדרום הארץ במיוחד, וכמובן לתושבי עוטף עזה, אלה הנמצאים תחת הפגזות כבדות, השוהים במקלטים ובממ"דים, אלה ששגרת חייהם מופרעת, אלה שהחרדות פוקדות אותם. צעירים רבים מהעוטף תוכננו להיות כאן איתנו ונבצר מהם".

״עם ישראל כולו עמכם, מחבק אתכם ועומד מאחוריכם. ברגעים אלה הסולידריות הישראלית עולה על כל דמיון ואהבת ישראל מנצחת!״

האירוע עסק באחדות עם ישראל, ובאתגרים הניצבים בנוגע ללכידותנו כעם וכמדינה. עוד השתתפו באירוע נציגי תנועות הנוער, ארגוני הנוער ומועצת התלמידים הארצית. במסגרת האירוע, התקיימה שיחה פתוחה בהנחיית ג׳קי לוי ובהשתתפות חן ארצי סרור, רינו צרור והרב יובל שרלו.

הזמר והיוצר אביב גפן שיחה עם נשיא המדינה. אביב גפן פתח ואמר: ״אני בבגרותי הכרתי בדרך שלי הרבה אנשים, והבנתי שהמפתח הוא לדעת להכיל אחד את השני. ביאת המשיח תגיע כשנדע להבין שאהבה זה המפתח להכל.״

הרצוגהשיב: ״איך אנחנו יכולים להטמיע מכאן בתודעה הלאומית שיש גבול לכמה נוקשות אידיאולוגית, רעיונית או אישית אפשר להגיע? כמה אפשר לפסול את האחר? לאיזה רמת סיכון נגיע לפסילה הדדית?

לא בכדי הזכרתי את תקופת הבחירות. אני מאוד מודאג מתקופת הבחירות, אני חושב שהיא מוציאה משכבה מסוימת בציבור איבה ושנאה ויצרים אפלים שמסכנים ומאיימים לשרוף הכל. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי להרגיע. ויכוח בוודאי הוא לגיטימי, להפך – צריך ויכוח. ויכוח לשם שמיים הוא בוודאי דבר מבורך, אבל בגבולות הסביר, בגבולות האפשר. זה כל מה שהציבור צריך לבקש, ובמיוחד הדור הצעיר.״

אביב גפן סיכם: ״אדם שלא משתנה ונהיה יותר בוגר ודעותיו משתנות – הוא אדם די סטטי. בבגרות שלי הפכתי לאדם הרבה יותר קשוב וסובלני. בישראל יש היום הרבה יותר כוח, בדור הצעיר קיים הכוח הגדול ביותר בעיניי. אני כרגע עושה פרויקט מאד יפה עם משרד החינוך, אנחנו לוקחים בתי ספר דתיים וחילוניים, ומחברים אותם יחד למשימה לעזור לגורם שלישי – אם זה לקשישים, לסיוע באוכל ובניקיון. זה נורא יפה לראות ששני הקצוות האלה יודעים לעזור לגורם שלישי שנצרך, זה מקסים בעיניי. הבשורה תבוא מהצעירים – אין ספק".

(קרדיט צילום: קובי גדעון/לע״מ)

הרב שרלו נשא דברים בנוגע למחלוקות: ״המילה מחלוקת צריכה לעבור מהמילים השליליות למילים החיוביות. זה דבר מסוכן מאין מכמותו שכולם חושבים וסוברים את אותו הדבר. העובדה שאנחנו חלק מתרבות מחלוקת היא נפלאה. אלא שלכל אור יש את הצל באותה עוצמה של האור. ברגע שאתה עובר לשלב הזה שהצד השני הוא לא לגיטימי, התפקיד שלך הוא להכיל אותו. לא להקשיב לו, לא לשמוע לו, לא להתברך".

השפה של המחלוקות ב-20-30 השנים האחרונות הולכת ומתפתחת לא לכך שאנחנו לא מתווכחים, אלא לעובדה שאתה לא רשאי בכלל להביע את עמדותיך, הן מחוץ לתחום לחלוטין. ופה האסון קיים. עלינו להחזיר את העובדה שזה שאתה חושב אחרת, שהאמת לא נמצאת רק אצלי, אלא היא נמצאת גם אצלך, העובדה שאני יכול ללמוד משהו זו נקודה אחת"

על כל אחד לאמץ כלל מאוד פשוט: תציג את עמדת הצד השני, כפי שהצד השני היה רוצה. אחר כך תחלוק עליה, תתמודד איתה ועוד. אבל קודם כל שהשפה תהיה שפה של הגינות לפני שאנחנו מדברים על אחדות והיסודות האלה אנחנו נרוויח הרבה מאוד מהחברה במחלוקת. על איחוד לא מדברים, איחוד עושים. ואיך עושים איחוד? ברגע שאתה מתייחס לשני בהגינות, ברגע שאתה מקשיב ומכיר בחשיבות קיומו, עשית אחדות בלי לדבר עליה"