ארגון זכויות האדם UN WATCH קובע שהרשות הפלסטינית וחמאס מענות באופן שיטתי פלסטינים שמוכרים אדמות ליהודים, להט"בים, נשים, פעילי זכויות אדם ואפילו יריבים פוליטיים. 

הארגון שמגדיר את מטרתו כ-פיקוח על פעילות האו"ם לפי אמות המידה והעקרונות שנקבעו במגילת האומות המאוחדות, העלה ביקורת זו בדו"ח חדש ששלח לוועדת האו"ם נגד עינויים.

"ראיות ממשיכות להיחשף בדבר עינויים ושיטות אחרות של טיפול אכזרי, לא אנושי, ומשפיל כלפי עצורים המוחזקים בבתי כלא פלסטיניים בגדה המערבית ובעזה" אמר הלל נוייר, מנכ"ל UN WATCH. במהלך הימים הקרובים תתוחקר משלחת מהרשות הפלסטינית לראשונה מאז שחתמו על האמנה בשנת 2014.

ממצאי הדו"ח

עינויים כלפי פלסטינים שמוכרים אדמות ליהודים 

מהדו"ח עולה כי פלסטינים שמוכרים אדמות ליהודים סופגים עינויים קשים ואף נרצחים.

בדצמבר 2018 נגזר על אדם בעל אזרחות פלסטינים מאסר עולם עם עבודות פרך, אחרי שהואשם בהפרת החוק הפלסטיני שאוסר מכירת אדמות לישראלים. אשתו שביקרה אותו מספר פעמים בכלא העידה שהוא עונה ובודד בכלא.

עינויים כלפי הקהילה הגאה 

אנשים הנמנים מקהילת הלהט"ב וחיים באזורי הרשות הפלסטינית סובלים מ"רדיפה ונידוי חמורים".

הומואים ולסביות שהצליחו לחמוק מספרים על עינויים קשים שסבלו מידם של אנשי הרשות הפלסטינים ואנשי חמאס. אותם אנשים אולצו לספק מידע על אחרים, לעבור נישואין בכפייה ולהתמודד עם איומים על חייהם.

חמאס בעזה (צילום: פלאש90)

"הם עצרו אותי, תלו אותי מהתקרה, היכו וחקרו אותי במשך חמישה ימים", אמר בחור מהקהילה הגאה שחי בעבר בעזה והיום נמצא בגלות בטורקיה. "כולם מפחדים מכולם. חלק נענשו, חלק נרצחו. אחרים התאבדו", אמר עזתי אחר שנמנה מהקהילה הגאה. 

עינויים כלפי פעילי זכויות הביקורתיים כלפי הרשות הפלסטינית

עינויים הכוללים הכאות, בידודים, הצלפות, איומים והצבת עצורים בתנוחות מכאיבות לזמן ממושך כלפי פעילי זכויות אדם מידיהם של אנשי הרשות הפלסטינית.

בחודש מאי 2021 מנגנוני הביטחון הפלסטיניים עצרו עשרות פעילים וסטודנטים שנחשבו כביקורתיים כלפי הרשות, הם נלקחו לבית כלא ביריחו הידוע בכיוניו "בית המטבחיים" שם ספגו עינויים.

חמאס בעזה גם נוקטת עינויים שיטתיים, ראמי עמאן, פעיל שלום שהוחזק על ידי חמאס במשך יותר מחצי שנה בשנת 2020, דיבר בפומבי על העינויים שעבר בידי אנשי חמאס. במרץ 2019, כוחות הביטחון של חמאס היכו נמרצות מפגינים, תוך שימוש באלות. הם עצרו למעלה מאלף איש, כולל עיתונאים ופעילי זכויות אדם. רבים מהם ספגו עינויים.

עינויים כלפי "משתפי פעולה"

פלסטינים המואשמים ב"שיתוף פעולה" עם ישראל, סופגים גם הם עינויים שיטתיים. העינויים כוללים הכאות, כיבוי סיגריות על גופם, עקירת שיניהם, הצבתם בתנוחות מכאיבות, והתעללות באיברי מינם.

ביוני 2018, בית משפט ישראלי הורה לרשות לשלם 3.5 מיליון דולר כפיצוי ל-51 קורבנות ובני משפחה של פלסטינים, שנעצרו ועונו על ידי הרש"פ בין 2003-1990 בשל הסיוע שהעניקו לכוחות הביטחון הישראליים במניעת פעולות טרור.

אולם, העינויים ממשיכים. במרץ 2022 העידה סוהא ג'בארה, בעלת אזרחות כפולה (פלסטינית ואמריקנית), שסוכני הרשות הפלסטינית עינו אותה בשלהי 2018 בשל "שיתוף פעולה" עם ישראל. "החוקר איים שגם יאנוס אותי, ואז התחיל להכות אותי. הוא אמר שהוא יודע איך להכות אותי בלי להשאיר סימנים על הגוף. החקירה וההכאות נמשכו כל הלילה", סיפרה. חמאס בעזה גם ידוע בעינויים ובהוצאות להורג של "משתפי פעולה".

תגובתם של הפלסטינים לדו"ח

בעוד שהרשות הפלסטינית תנסה לגרום לוועדה להאמין שהיא קיימה את התחייבויותיה, UN WATCH טוען כי 67 עמודי מסמך התגובה של הרש"פ – שנמסר לוועדה באיחור של ארבע שנים – מנסים לפטור את הגורמים הפלסטיניים מאחריותם לציית לאיסורים המוזכרים באמנה כנגד עינויים.

במקום זאת, מסמך התגובה מפנה אצבע מאשימה כלפי ישראל, במטרה להסיט את תשומת הלב מהעינויים הפלסטיניים, שהם עניינה של הבחינה שתערוך ועדת האו"ם נגד עינויים.

לדברי דינה רובנר, היועצת המשפטית של UN WATCH, המסמך שנמסר על ידי הפלסטינים "אינו מכיל כל מידע לגבי ההיקף הרחב של העינויים הננקטים על ידי הרשות הפלסטינית וחמאס, או לגבי צעדים פרקטיים הננקטים במטרה למנוע עינויים על ידי מנגנוני הביטחון במהלך חקירות. בנוסף לזאת, המסמך גם אינו מציע כל מידע לגבי מקרים פרטניים של עינוי, צדק לקורבנות, או פעולות שנועדו להתמודד עם הגורמים הבסיסיים להפרות אלו של זכויות אדם".