האם בית המשפט יפסוק לטובת שיקלי?

היום (ראשון) יתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים, הדיון בערעור שהגיש ח"כ עמיחי שיקלי נגד החלטת ועדת הכנסת נגדו, בחודש אפריל האחרון.

ההחלטה להכריז עליו בתור "חבר כנסת פורש" מטילה עליו סנקציות כבדות, שמקשות עליו להתמודד בבחירות הקרובות. בין היתר הוא לא יכול להצטרף למפלגה קיימת או לקבל מימון בחירות כמקובל.

שיקלי מתכוון לטעון נגד עצם ההפרשה אך גם יש לו טענות נגד ההליך עצמו בוועדת הכנסת, שלדבריו היה חפוז ומכור מראש.

"בסך הכל מריונטות?"

בערעור שהגיש שיקלי באמצעות עורכי הדין אלון פומרנץ ושמרית כרמי נעמת ממשרד ליפא מאיר ושות׳, מתוארים הכשלים הרבים שנפלו לטענת שיקלי בהחלטה להפרישו.

״האם חברי הכנסת זכאים להצביע בכנסת בהתאם לדעתם, אמונתם, מצפונם, מצע מפלגתם והבטחתם לציבור בוחריהם, או שהינם בסך הכל מריונטות המופעלות על ידי ראשי הסיעות שלהם?״ שאל בין היתר. לטענתו, ההחלטה להכריז עליו כפורש נועדה בין היתר למנוע ממנו מלהתמודד בבחירות הבאות לכנסת במסגרת אחת מהמפלגות המרכיבות את הכנסת הנוכחית.

עוד באותו נושא

בסביבת שיקלי מכחישים: נתניהו לא מעורב

20:42 | בנצי רובין

84

0

😀 👏

בין השאר טוען שיקלי כי השאלות החוקתיות המהותיות שמציב הליך הפרשתו, ואשר דורשות כעת את הכרעת בית-המשפט, הן: ״האם לפי השיטה הדמוקרטית של מדינת ישראל הרשות המחוקקת מורכבת מ-120 חברי כנסת המבטאים את רצון ציבור הבוחרים, או שבעצם ממספר מצומצם של ראשי סיעות אשר על פי רצונם והחלטותיהם האישיות יישק דבר? האם חבר הכנסת הוא נאמן של הציבור או נאמן של המפלגה? האם תפקידו הוא להיות חייל ממושמע הסר למרותו של ראש הסיעה, אחרת יוכרז כפורש וצפוי למצוא עצמו מחוץ לחיים הציבוריים? והאם המחוקק התכוון לתת בידי ראשי הסיעות סנקציה דרמטית כזאת נגד חברי סיעתם על מנת לכפות משמעת סיעתית?״.

לטענת שיקלי באמצעות עורכי-דינו, לימוד הרקע החקיקתי של סעיף 6א בחוק יסוד הכנסת בו נעשה שימוש על-מנת להפריש את חבר הכנסת, מובילים למסקנה ברורה לפיה המחוקק לא התכוון להעניק לחברי הכנסת סמכות לפעול כפי שפעלו בעניינו של שיקלי. כך, החוק מציב תנאים שרק בהתקיימם ניתן להכריז על חבר-כנסת כפורש, כאשר אחד מהם הוא שחבר הכנסת קיבל תמורה בתמורת להצבעת אי אמון בממשלה – אולם ״אין חולק ששיקלי לא קיבל כל תמורה בעד ההצבעות הספורות בהן הצביע שעניינן אי-אמון בממשלה״, נטען בערעור.

בנוסף לכך, טוען שיקלי כי גם ההליך שקיימה ועדת הכנסת היה ״פגום מראשיתו ועד סופו, והוא היה "מונע ומודרך משיקולים פוליטיים בלבד״. לדברי שיקלי, למרות שמדובר בהליך מעין שיפוטי ועוד בעניין תקדימי בעל השלכות ציבוריות חוקתיות יוצאות דופן, הדיון בעניינו התקיים בחופזה, מבלי שניתנה לו אפשרות אמיתית להתגונן ולהתכונן.

״מדובר היה במשחק מכור מראש״, נכתב בערעור, ״הן מבחינת האופן הבהול שבו זומן הדיון תוך שיהוי חמור ביחס למעשים שיוחסי לשיקלי, הן מבחינת פרק הזמן הבלתי הגיוני שניתן לשיקלי על מנת לפנות לייצוג משפטי ולהיערך לדיון, הן מבחינת חברי הוועדה שהגיעו עם דעה קדומה מובהקת, והן מבחינת האופן החפוז בו נערך הדיון״.