היום בהיסטוריה: ח' בתמוז – הקמת הכפר נווה יעקב

ביום החמישי, בשמונה לחודש הרביעי, (בח' תמוז תרפ"ד) הניחו חברי המזרחי הצעיר, בני ירושלים, שומרי תורה ומצוה, את היסוד לבנין הבתים "נוה יעקב", המתייסדת על אדמת הכפר העברי בק"מ השביעי בדרך העולה שכמה, לשם יסוד ישוב חקלאי על יד ירושלים ולהקים בזה שם וזכר עולם להגאון המנוח הרב יצחק יעקב ריינס ז"ל…

נכתב בשבועון התור של אגודת המזרחי יום לאחר הנחת אבן הפינה לכפר העברי בהרי ירושלים. שנה לאחר מכן שונה נקרא הכפר 'נווה יעקב'.

מטרת הקמת הכפר ליצור עבודה חקלאית שתתבצע ע"י תושבי המקום ובמקרה הצורך יסתמכו על עבודה עברית בלבד והשלטת המשפט העברי בחיי הציבור. מובילי ההתיישבות והרוח החיה היו דב נתן ברינקר והרב יצחק אורנשטיין רב הכותל הראשון, הרב יצחק יעקב וכטפויגל, ראש ישיבת מאה שערים. לחשיבות העניין ולאהבתו ליישוב הארץ המשיך הרב אורנשטיין את החתימה על קניין אדמות המושבה לתוך השבת עפ"י ההלכה כשקונים בית בארץ ישראל חותמים עליו אפילו בשבת.

הרב אורנשטיין המשיך להראות את חשיבות יישוב הארץ כששנה לאחר יסוד הכפר בעיצומם של תשעת הימים ויש אומרים בתשעה באב עצמו נכנס לביתו שבנוה יעקב. וכך היה ראשון המתיישבים בכפר.

נווה יעקוב מעבר לגדר ההפרדה (יונתן זינדל/פלאש90)

הישוב ננטש ונבזז

קשיים רבים ידעו המתיישבים המרחק מירושלים, חוסר במים, מאורעות תרפ"ט ומאורעות תרצ"ו- תרצ"ט. צינור המים שהוביל מים מעין פרת לעטרות ולנווה יעקב היה מטרה לחבלה מצד ערביים הסביבה. לאחר החלטת החלוקה באו"ם התחדשו והתגברו ההתקפות על נווה יעקב והיישוב הסמוך עטרות.

לאחר קום המדינה הותקף היישוב ע"י הלגיון הירדני ולאחר קרבות גבורה כשאפסו הסיכויים להישאר התפנו התושבים לכיוון העיר, והכפר נשדד נהרס ונשאר שומם עד למלחמת ששת הימים.

לאחר המלחמה הוקמה שכונת נוה יעקב, כשכונת טבעת לירושלים. הרחוב המרכזי בשכונה נושא את נקרא שדרות נווה יעקב ורחוב נוסף נקרא 'הכפר העברי'.