צה"ל מפרסם את תחקיר התרסקות המסוק בים

הדו"ח המסכם של צוות המומחים שהוקם בעקבות תאונת מסוק העטלף הוצג לרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, על ידי מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר. בנוסף, הדו"ח הוצג למשפחות השכולות, לטייסת "מגיני המערב" ולקצין הסיור המוסק מזרוע הים, סרן רון בירמן.

כזכור, התאונה התרחשה ב-3 בינואר 2022, ב' בשבט תשפ"ב, במהלך טיסת אימונים בלילה חשוך מעל הים, מול חופי חיפה, בדרכו של מסוק העטלף חזרה לבסיס חיל האוויר על שם עזר ויצמן ז"ל ברמת דוד.

בתאונה נספו סגן מפקד בסיס רמת דוד, סגן-אלוף ארז שחייני ז"ל וסגן מפקד טייסת "מגיני המערב", רב-סרן חן פוגל ז"ל, שני לוחמי צוות אוויר מיומנים ומנוסים, וניצל סרן רון בירמן, קצין הסיור המוסק מזרוע הים.

תחקור האירוע

מתחקור האירוע עולה, כי הצוות תפעל אירוע חירום מורכב במשך דקה ו-57 שניות עד לפגיעה במים.

האירוע התרחש בשל כשל פנימי שהתפתח במנוע שמאל, אשר גרם בהמשך להידלקות אש ולחדירת עשן לתא הצוות ולהתפשטות האש גם במנוע ימין – כתוצאה מכך המסוק הנמיך במהירות ופגע במים בעוצמה.

עוצמת הפגיעה במים הותירה את הטייסים מחוסרי הכרה וכתוצאה מכך טבעו.

ממצאי הדו"ח המסכם

הכשל נבע מתקלה טכנית, אשר איננה מוכרת ליצרן ולחיל האוויר, והופיעה לראשונה במנועים אלו כתוצאה ממתאר נדיר של נזקי קורוזיה חמה ברכיב פנימי במנוע.

נזקי הקורוזיה החמה נגרמו בראש ובראשונה משחיקה בציפוי מגן בסטטור במנוע של מסוק התאונה, שהיה משופץ, ומבקרת איכות לקויה של רכיב זה ע"י היצרן הצרפתי.

המנוע ובתוכו רכיב זה, מטופלים על ידי היצרן בצרפת ורכיב הסטטור במנוע מגיע לארץ לאחר טיפול, כאשר המנוע סגור ומוכן לשימוש. עם גילוי הממצא, הוחלט בחיל האוויר על שימוש ברכיבים חדשים בלבד עד לסיום החקירה מול היצרן.

מהתחקיר עלה כי אי הגדרת היצרן את ממצאי הקורוזיה שהתגלו לאורך השנים בסטטור מסוקי העטלף כבעלי פוטנציאל בטיחותי, הייתה הגורם המשמעותי לאי סימון הסוגיה הזו בחיל האוויר, ולכך שהחיל לא פנה ליצרן לבירור ולהערכת הסיכון הבטיחותי.

בנוסף, נמצא כי בשל קרבת המסוקים לים כחלק מתפיסת ההפעלה שלהם, הייתה חשיפה יתרה לסביבה בעלת פוטנציאל להיווצרות קורוזיה. הדבר השפיע גם על היווצרות הקורוזיה החמה ברכיב הפנימי של מנוע שמאל. לפיכך, המליץ הצוות על בחינת דרכים לצמצום חשיפת המסוק לסביבה מעודדת קורוזיה במהלך ההפלגות ותיקופן בספרות חיל האוויר.

עוד מצא הצוות כי זיקוק מי השטיפה ותהליכי השטיפה של המנועים, שהתקיימו למניעת קורוזיה, לא היו מיטביים, ולא בוצעו במדויק על פי הוראות היצרן, דבר שתרם בין השאר להיווצרות הקורוזיה החמה.

בצה"ל מדגישים כי הצוות היה כשיר, מיומן והתמודד עם רצף תקלות מאתגרות, מהירות ועצימות, בתנאי טיסה מורכבים של לילה חשוך מעל ים.

הצוות המשיך להטיס את המסוק עד הרגעים האחרונים וביצע פעולות חירום משמעותיות שסייעו להצלתו של קצין הסיור המוסק הימי, סרן רון בירמן.

״מדובר בתקלה טכנית לא מוכרת, המופיעה פעם ראשונה בעולם במנועים אלו" אמר מפקד חיל האוויר לאחר שקיבל את ממצאי ומסקנות תחקיר צוות המומחים וציין כי: "חיל האוויר נושא באחריות על הכשירות והבטיחות, ועל תהליך ההכשרה והאימון של לוחמיו, ויעשה כל שביכולתו על מנת למנוע את התאונה הבאה".

הרמטכ"ל סיכם ואמר: "בוצע כאן תחקיר מעמיק, מקצועי ויסודי. איבדנו בתאונה הזו שני טייסים מטובי בנינו. משימתנו כעת היא ללמוד את המסקנות והלקחים ולמנוע את התאונה הבאה. הלקחים יילמדו בכלל צה"ל, ויסייעו לשיפור תהליכי למידה מערכיים ורוחביים בשאר החיילות".