ברגע האחרון: הורדת אחוז החסימה תגיע להצבעה

אורתודוקסי

לכן הגיע הזמן שהשלטון הציונות הלא דתית תסתיים לעד, ויתחיל שלטון הציונות הדתית אורתודוקסית שומרנית יהודית ודמוקרטית ולאומית וימנית וישראלית חזקה וטובה! ולכן דבר ראשון אני רוצה שיעשו כך: לחוקק חוקה אחידה...

לכן הגיע הזמן שהשלטון הציונות הלא דתית תסתיים לעד, ויתחיל שלטון הציונות הדתית אורתודוקסית שומרנית יהודית ודמוקרטית ולאומית וימנית וישראלית חזקה וטובה! ולכן דבר ראשון אני רוצה שיעשו כך: לחוקק חוקה אחידה עברי ציונית ויהודית וישראלית ודמוקרטית ולאומית חזקה וטובה כמו שצריך בישראל סוף סוף, קודם בחקיקה בכנסת ואחר כך תעבור במשאל עם ביצועי בשלבים. ולעשות ממשל ומשטר רפובליקה פדרלית חוקתית/מדינה אחידה מבוזרת דמוקרטיה נשיאותית מוחלטת מלאה אמיתית עם הפרדת רשויות מוחלטת אמיתית בישראל בסגנון האמריקאי או כל סגנון של מדינה עם משטר דמוקרטיה נשיאותית עם איזונים ובלמים טובים, ולעשות שתיי בתיי מחוקקים לכנסת הפדרלית, ויהיה הגבלת כהונה לכל מיני תפקידים בכירים בישראל הפדרלית מהנשיא ישראל הפדרלי עד לפקיד ברשויות הרובעים/ישובים! דבר שני: יהיה שתיי הבתים מחוקקים לכנסת הפדרלית= הסנאט העליון הפדרלי- 2 סנטורים פדרלים לכל קהילה ארצית ו2 סנטורים פדרלים לכל אשכול, וסגן הנשיא יהיה הנשיא הסנאט העליון הפדרלי כמו בארה"ב, ויבחרו ע"י בחירות ישירות-אישיות, כל סנטור בנפרד בקלפי שונה. בית הנבחרים התחתון- 80 נ"פ (נבחרים פדרלים) יבחרו על פי בחירות אזוריות-יחסיות-אישיות. אזוריות- כל אשכול בישראל יהיה מחוז בחירה רב-נציגים ויבחרו בו לפי כמות האוכלוסייה האזרחית בו. מינימום- 5 נ"פ למחוז ומקסימום שליש-28 נ"פ למחוז, ואם יש אשכול יהיה לו קצת יותר משליש מאזרחי ישראל (טוב זה לא ממש הגיוני) כלומר: לפחות 29 נ"פ, אז הוא יתחלק לשניי מחוזות בחירה בגודל שווה גאוגרפי ויבחרו בהם לפי כמות האוכלוסייה האזרחית בהם, לדוגמא: אם באשכול יבחרו בו 30 נ"פ, אז יכול שיהיה כך: מחוז 1 עם 20 וה2 עם 10 בלבד. יחסיות- בגלל שזה מחוזות בחירה של רב-נציגים ולא חד-נציגים (כמו בארה"ב ובריטניה ועוד מדינות, ואני נגד זה.) אז כן יש יחסי, אז אם לדוגמא: באשכול א' יבחרו 10 נ"פ, אז כל מפלגה צריכה לפחות 10% מהקולות הכשרים ברשימה האזורית הזאת בשביל שיהיה להם לפחות נבחר פדרלי 1 באשכול הא' הזה. אישיות- יחויב בחוקה הפדרלית ובחוקים הפדרליים שכל המפלגות בכל הרשויות בישראל הפדרלית יהיו חייבים לעשות פריימריז פתוח או סורטיציה או חלקי מזה וחלקי מזה ביום הבחירות כמו בדנמרק, אז כל מפלגה יכולה לבחור לעשות בכל אשכול שמתמודדת בו (לא חייבת בכולם לעשות אותו דבר) או פריימריז פתוח (שהבוחר בוחר גם את המפלגה וגם מדרג את הרשימה של נבחריה) או סורטיציה (גורל) בלבד וכך הם יוכלו להתחלף לטובת נבחרים פדרלים אחרים וכמובן בעיקר לטובת האזרחים. אחוז החסימה ברשימות האזוריות- כל מפלגה חייבת לפחות מינימום 5 נבחרים פדרלים, לא משנה כמה אשכולות הם: מינימום אשכול 1- 5 נ"פ- 5 אשכולות- 1 נ"פ בכל אחד. ו45 הנבחרים הפדרלים הנותרים יבחרו ע"י בחירות ארציות-יחסיות-אישיות כרשימה ארצית ויהיה גם את התיקון הגרמני בשביל שיהיה ייצוג קולות מתאים לכל המפלגות, וינסו שיהיה מספר אי-זוגי של נ"פ. ארציות- אותו דבר כמו היום וכמו בגרמניה וניו-זילנד. יחסיות- גם אותו כמו היום וכמו בגרמניה וניו-זילנד. אישיות- כמו שכתבתי מקודם, כל מפלגה תוכל לבחור לעשות או ברשימה הארצית או פריימריז פתוח או סורטיציה בלבד וזה יהיה גם לתיקון הגרמני. תיקון גרמני- מוסיפים עוד נ"פ בשביל לעשות שיהיה ייצוג קולות מתאים לכל המפלגות, כך אם מפלגה א' קיבלה ברשימה הארצית 20% ויש לה רק 17% נ"פ כולל את נ"פ ברשימות האזוריות, אז מוסיפים להם עוד 3% נ"פ ברשימה הארצית ע"י התיקון הגרמני, והם יהיו הבאים ברשימה הארצית שנבחרת ע"י סורטיציה או פריימריז פתוח בלבד. מספר אי-זוגי- ואם אחרי התיקון הגרמני יש מספר זוגי, אז מוסיפים עוד נבחר פדרלי 1 בלבד למפלגה שקיבלה הכי הרבה מאיות אחוזים, כלומר: אם יש לדוגמא כך- מפלגה הא'- 20.15%. מפלגה הב'- 10.30%. מפלגה הג'- 40.20%. מפלגה הד'- 29.35%. אז מפלגה הד' מקבלת את הנבחר הפדרלי הנוסף בשביל מספר אי-זוגי של נ"פ ולא מפלגה הג'. אחוז החסימה ברשימה הארצית- כל מפלגה חייבת לפחות מינימום 5% מהקולות הכשרים ברשימה הארצית, ספירת האחוזים תהיה פעם אחת בין התיקון הגרמני ומספר אי-זוגי הראשונים לשניים, כלומר: (קודם זה יהיה הרשימות האזוריות, ואחר כך) יבדקו את הקולות הכשרים ויראו כמה לכל מפלגה תקבל נ"פ מתוך ה45 הנבחרים הפדרלים (הנותרים מהרשימות האזוריות), אחר יעשו את התיקון הגרמני, ואחר כך יעשו את מספר אי-זוגי, ואז יעשו אחוז החסימה (5% מהקולות הכשרים ברשימה הארצית כולל התיקון הגרמני ומספר אי-זוגי), ואז אם יש מפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה, אז יכול להיות שיעשו שוב תיקון גרמני ומספר אי-זוגי. וכך יהיה באמת טוב למדינת ישראל היהודית ודמוקרטית והבית הלאום של עם ישראל בארץ ישראל המקראית הקדושה והשלמה ששייכת אך ורק לעם היהודי כהלכה הקדוש והנבחר מכל העמים האחרים בלבד!!! והנשיא ישראל וסגנו יבחרו על ידי בחירות ישירות-אישיות פעם ב5 שנים בול בחודש מרחשוון, הנשיא יהיה גם ראש המדינה וגם ראש הרשות המבצעת הפדרלית וגם המפקד העליון של צה"ל והמשמר הלאומי ומשטרת ישראל הפדרלית, וסגן הנשיא יהיה הנשיא הסנאט העליון הפדרלי כמו בארה"ב וסגן הראש הרשות המבצעת וסגן המפקד העליון של צה"ל והמשמר הלאומי ומשטרת ישראל הפדרלית, והם ימנו את כל חברי הממשל הפדרלי הישראלי, ויהיו חייבים לקבל אישור מהסנאט העליון הפדרלי על מינויהם, ויוכלו תמיד לפטר אותם ולמנות חדשים עם אישור סנטורים חדש, ולא יהיה משמעת ומשמעות קואליציונית/אופוזיציונית אלא רק מפלגתי, וזה יהיה לפעמים, תלוי לפי כל הצעת חוק שתעלה בשתיי הבתים של הכנסת הפדרלי הישראלי- וזה יעשה בעז"ה יתברך ויתעלה שמו ייצוג טוב ומעולה לטובת אזרחי ישראל!!!

אורתודוקסי

זה יהיה לפי המודל המשטר והממשל שלי: "דמוקרטיה אשכולית-קהילתית" המשולבת שלי: הבחירות לפדרלי ולקהילות הארציות ולאשכולות ולמחוזות המשנה ולקהילות האזוריות ולרשויות המקומיות ולראשות הרובעים/ישובים לא יהיו באותו שנה של בחירות, וזה...

זה יהיה לפי המודל המשטר והממשל שלי: "דמוקרטיה אשכולית-קהילתית" המשולבת שלי: הבחירות לפדרלי ולקהילות הארציות ולאשכולות ולמחוזות המשנה ולקהילות האזוריות ולרשויות המקומיות ולראשות הרובעים/ישובים לא יהיו באותו שנה של בחירות, וזה יהיה כך: שנה א') חודש מרחשוון- בחירות לנשיאות ובחירות לסנאט העליון הפדרלי. חודש אייר- שוב בחירות למועצות ולמבקרי הקהילות האזוריות. שנה ב') השנה ה1 לנשיאות ישראל= חודש מרחשוון- בחירות למושלות האשכולות ובחירות לסנאט העליון האשכול. חודש אייר- בחירות שוב למועצות ולמבקרי המקומיות ואזוריות ולמבקרי הרובעים ויישובים. שנה ג') השנה ה2 לנשיאות ישראל= חודש מרחשוון- שבוע הא'- בחירות למנהיגות הקהילות הארציות ובחירות לסנאט העליון הקהילתי. שבוע ב'- בחירות לראשות המחוזות המשנה ובחירות למועצות המחוזות המשנה. חודש אייר- בחירות לבית הנבחרים התחתון ולמבקר הפדרלי. שנה ד') שנה ה3 לנשיאות ישראל= חודש מרחשוון- בחירות לראשות הקהילות האזוריות ובחירות למועצות הקהילות האזוריות. חודש אייר- בחירות לבית הנבחרים התחתון ולמבקרי של האשכולות. שנה ה') שנה ה4 לנשיאות ישראל= חודש מרחשוון- שבוע הא'- בחירות לראשות המקומית ובחירות למועצת המקומית. שבוע ב'- בחירות לראשות הרובעים/ישובים. חודש אייר- שבוע הא'- בחירות לבית הנבחרים התחתון ולמבקרי של הקהילות הארציות. שבוע ב'- בחירות שוב למועצות ולמבקרי המחוזות המשנה. שנה ו') שנה ה5 לנשיאות ישראל הקודמת= חודש מרחשוון- שוב בחירות לנשיאות ובחירות לסנאט העליון הפדרלי וכן הלאה. חודש אייר- בחירות שוב למועצות ולמבקרי הקהילות האזוריות. ויהיה אסור לעשות משאל עם ביצועי בשבוע/ות הבחירות בחודשי מרחשוון ואייר! מה אתם אומרים על זה??? השאלה מי בוחר את חברי המפלגה? א') ללא פריימריז: 1) יו"ר המפלגה/אדם אחד- דיקטטורה. 2) וועדה/מועצת חכמי הדת- אוליגרכיה קטנה. ב') פריימריז: 3) מרכז המפלגה- אוליגרכיה בינונית. 4) חברי (מתפקדי) המפלגה- אוליגרכיה גדולה. ✔5) פתוח בכל יום בחירות- דמוקרטיה-אישיות. ג') סוג שונה: ✔6) סורטיציה (גורל)- הכי דמוקרטי!!! נו. אז איך נבחרים חברי המפלגות שיש היום בכנסת? המפלגות בכנסת ה24 הנוכחית הזאת: 1) ימינה ותקווה חדשה וישראל ביתנו ויש עתיד וכחול לבן. 2) וועדה- עבודה, מועצת חכמי הדת- אגודת ישראל ודגל תורה במפלגת יהדות התורה, ש"ס, הרשימה המשותפת, רע"מ. 3) מרצ. 4) הליכוד, הציונות הדתית (האיחוד הלאומי-תקומה ואולי גם ?עוצמה יהודית?), עוצמה יהודית (לבד?), נועם, הבית היהודי (התמזג לתוך ימינה לפניי הבחירות לכנסת ה24 הנוכחית הזאת). ✔5) לצערנו הרב אין שום מפלגה שעושה שבוחרים בה ביום הבחירות יבחרו גם את הרשימה של כל חבריה בכנסת. ✔6) לצערנו הרב אין מפלגה שעושה סורטיציה (גורל) שהוא בידי כוח עליון- הקב"ה, ולא בידי בשר ודם!!!

אשר גינצבורג

אני לא בטוח שזה רע למחנה הלאומי. זה אומר ששיקלי ירוץ ויביא עוד 3 מנדטים. זה בדיוק הדבר שיכול להבטיח את השישים ואחד.

יאיר

הורדת אחוז החסימה זה הדבר הנכון שיוביל סוף סוף ליציבות ויגביר את הדמוקרטיה, אפילו שבמצב שנוצר זה נראה כאילו משרת את השמאל.

שמעון הגלילי

מוסי רז דואג רק למפלגה שלו שמתנדנדת ולא תעבור את אחוז החסימה. ישנם ארבע מפלגות שמאליות כולל ימינה שדואגות לעתידן הפוליטי. אז מה עושים כדי לשרוד? מורידים את האחוז. זו...

מוסי רז דואג רק למפלגה שלו שמתנדנדת ולא תעבור את אחוז החסימה. ישנם ארבע מפלגות שמאליות כולל ימינה שדואגות לעתידן הפוליטי. אז מה עושים כדי לשרוד? מורידים את האחוז. זו פשוט בושה ויריקה על חשבון האזרח והקופה הציבורית. להפך חיבים להעלות את האחוז ולהעלים מפלגות קטנות וקיקיוניות שמחזיקות את המפלגות הגדולות בבצים. ופוגעות בהיתנהלות תקינה.

דורון שטאובר

נו שווין, מוסא רז בעד הורדת אחוז החסימה....לא יכול להיות סממן יותר בוהק לכך שהורדת אחוז החסימה היא טעות אז. מה גם שהורדת אחוז החסימה עוד יוביל לראש ממשלה עם 3...

נו שווין, מוסא רז בעד הורדת אחוז החסימה....לא יכול להיות סממן יותר בוהק לכך שהורדת אחוז החסימה היא טעות אז. מה גם שהורדת אחוז החסימה עוד יוביל לראש ממשלה עם 3 מנדטים (2% מ120 = 2.4 מנדטים, היינו 3 מנדטים יהיה המינימום). מרצ, 0מאלה, ותקווה חדשה למחבלים, ורע"ם יהיו בעד בוודאות, כי הן ארבעת המפלגות שמדשדשות סביב % החסימה. הרשימה המשותפת לטרור בוודאי יהיו נגד בכדי לנסות לסכל את רע"ם ואת המפלגה הערבית החדשה שקראתי שקמה. לגבי זה שחוק הנאשם עולה להצבעה טרומית = הכרזת מלחמה על הדמוקרטיה בישראל מצד ה0מאל. על פי דבריו של עורך הדין גיא בוסי, אדם רציני ביותר, אין מדינה דמוקרטית אחת!!! בעולם שיש חוק שכזה. בושה.