תאטרון האבסורד: ההתערבות של בג"צ לטובת הגיוס פוגעת בעיקר בישיבות המעודדות גיוס.

בשבוע שעבר קבע הרכב של תשעת שופטי בג"צ כי בשל פקיעת 'חוק טל' המסדיר את דחיית הגיוס לבחורי הישיבות, הוא מורה לממשלה להפסיק את תקצוב המועמדים לגיוס באופן מיידי.

הפסיקה המוזרה של בג"צ קובעת כי על משרד האוצר להפסיק להעביר כספים למשרד החינוך המתקצב את הישיבות בגלל עיכובים וסחבת בהסדרת חוק הגיוס של משרד הבטחון. פסיקת בג"צ פורסמה יומיים אחרי תחילת החודש הלועזי, והכסף כבר יצא ממשרד האוצר למשרד החינוך, אך שר האוצר לפיד, הלך לפנים משורת הדין והורה להחזיר את הכספים שכבר יצאו ממשרדו כדי שחס וחלילה לא ייראה כאילו הוא עובר על פסיקת בג"צ ומתקצב ישיבות שלא כחוק.

תקציב הישיבות שעמד על מיליארד שקלים וקוצץ כמעט בחצי אינו ברור. באוצר אומרים כי הוא עומד על 755 מיליוני שקלים, ואילו בישיבות טוענים שהוא עומד סביב ה-550 מיליון שקלים. בחודש מועברים לישיבות ולכוללים כ-70 מיליוני שקלים, אך פסיקת בג"צ אינה נוגעת לכלל תקציב הישיבות אלא רק לשכבת הגיל של תלמידי הישיבות שגיוסם נדחה מאז פקיעת חוק טל ומדובר על פחות מ-5 מיליון שקלים בחודש.

הישיבות הציוניות נפגעות יותר

הישיבות החרדיות מהוות כ-90% מכמות התלמידים בארץ, אך כעת מתברר כי פסיקת בג"צ פוגעת פי כמה וכמה בישיבות הציוניות, בפרט ביחס לגודלם בתוך עולם התורה.

משמעות הפסיקה של בג"צ היא להפסיק את התקצוב של כל מי שקיבל צו גיוס מתאריך מסוים וגיוסו נדחה בצו מיוחד של שר הבטחון, אחרי פקיעת חוק טל שהסדיר את דחיית הגיוס. מהמשוואה הזו יש להוציא את תלמידי שנה א' שאינם נחשבים כדחויי גיוס לצורך העניין, אלא רק את תלמידי שנה ב' וחלק מתלמידי שנה ג'.

פסיקת בג"צ אינה חלה על ישיבות הנמצאות בהסדרים מיוחדים מול משרד הבטחון, או שגיוסם נדחה מתוקף הסכמים קודמים, כאלה ואחרים הנפוצים בעיקר בישיבות החרדיות, וכן עבור מיועדים לשירות בטחון (מלש"ב) שטרם החלו את המיונים לצה"ל (צו ראשון) ומשום כך גם לא קיבלו צו גיוס. בגלל הסיבות האלה עיקר הפגיעה היא בישיבות הציוניות בהם התלמידים עברו את המיונים לצה"ל קיבלו צו גיוס וביקשו לדחות את הגיוס על תקן "תורתו אומנותו".

עצירת התקציב פוגעת בעיקר בישיבות הגבוהות (מרכז הרב, הר המור, שבי חברון וכו') אבל גם בישיבות הסדר-גבוהות בהן מתגייסים חלק מהתלמידים בשיעורים מאוחרים (למשל מצפה רמון) וכן במכינות-ישיבתיות בהן ממשיכים התלמידים מעבר לשנה ב' כמו הישיבה בעלי ועוד.

הפגיעה בישיבות שהפעם אמנם אינה בסכומים גדולים (כמיליון שקלים לכל הישיבות הציוניות), אך מצטרפת לקיצוץ הקשה מתחילת השנה ופוגעת בעיקר בתכנית העבודה השנתית. "בנינו תקציב שנתי, ופתאום עוצרים לך כמה עשרות אלפי שקלים, שלא בטוח שיחזרו  או שתמשיך לקבל אותם" אומר לסרוגים מנהל באחת הישיבות הגבוהות.

נצא למלחמה על הנושא

מנכ"ל איגוד הישיבות הציוניות משה גוטמן, אומר לסרוגים "בג"צ פגע בצורה רחבה מאוד בישיבות שמגייסות וגם בישיבות ההסדר, בעצם בג"צ ניסה לחתוך בסכין חדה סוגיה שמאוד רגישה בחברה הישראלית. הוא לא מבין את הדקויות ומתנהל כמו פיל בצורה חרסינה. במקום לעודד את המודל של בחורי ישיבות המשלבים שירות צבאי, הוא פגע באופן קשה דווקא בישיבות המעודדות גיוס."

בועד שוקלים כעת את האפשרויות העומדות לרשותם, ובהם גם עתירה לבג"צ לעיכוב ביצוע של ההחלטה הקודמת על לסיום דיוני ועדת שקד (הועדה לשיוויון בנטל) בשבועות הקרובים.

"אנחנו מבחינתנו מתכוונים לצאת למלחמה על הנושא הזה, אנחנו לא מוכנים להתנהלות הזו, אנחנו מרגישים לא מייצג אותנו, לא מייצג את החברה הישראלית ודורשים שהמחוקקים יטפלו בנושא. אנחנו נותנים אמון מלא ב'ועדת שקד' ודורשים מבג"צ להתאזר בסבלנות עד שיגיעו מסקנות." לדבריו המהלך מתואם יחד עם ראשי הישיבות החרדיות כדי "לסייע ולמחות על הפגיעה הגסה בעולם הישיבות בכללותו".

בישיבות הציוניות אומרים כי הם מקבלים גיבוי מחברי הכנסת של 'הבית היהודי' שמנסים לסייע אך מתקשים מול החומרא שהפגין לפיד כלפי פסיקת בג"צ כשהחליט להחזיר את הכספים שכבר עברו לישיבות.