לראשונה: הרב שמואל אליהו לקח חלק בכנס של בית הלל

עשרות רבני ורבניות ארגון ”בית הלל“ התכנסו היום (ה') ליום עיון מיוחד, שעסק בנושא שירות משמעותי לבנות דתיות בצה“ל.

ביום העיון שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים, השתתפו גם יועצת הרמטכ“ל לענייני נשים תא“ל רחלי טבת-ויזל, הרב אביחי רונצקי לשעבר הרב הצבאי הראשי וכיום ראש הישיבה באיתמר, רב העיר צפת הרב שמואל אליהו, הרב אוהד טהרלב, הרבנית יפה גיסר, ד"ר טובה גנזל, ידעיה לוין מנכ"ל בת-עמי והרב עמית קולא.

הרב שמואל אליהו, שלראשונה משתתף באירוע שמקיים ”בית הלל“, קרא בכנס ”להקים בית מדרש משותף לדון בשאלות ציבוריות כגון שירות נשים בצבא, זאת כדי שתצא קריאה משותפת לכל גווני הציבור הדתי לאומי". דבריו של הרב אליהו התקבלו במחיאות כפיים ובתגובה מהירה של יו“ר ”בית הלל“, הרב מאיר נהוראי, שהסכים לדבריו של הרב אליהו. שני הצדדים סיכמו להביא את הדברים לכדי מימוש, עוד בתקופה הקרובה.

הרב עמית קולא ראש בית המדרש ההלכתי בארגון רבני בית הלל סקר את הסוגיה הלכתית וסיכם בכך שנראה, כי חכמי דורנו שעסקו בסוגיית גיוס נשים לצבא כנראה הגיעו למסקנה שאי אפשר להצביע על איסור הלכתי ברור בדבר. על כן נאמרו על ידם טענות שונות, שנראה שהן כולם יוצאים מנקודת ההנחה ש"הדבר פשוט לא ייתכן".

הרב מאיר נהוראי, יו“ר בית הלל אמר בכינוס: "גיוס בנות הוא הנושא הנפיץ ביותר במגזר. כמעט אין יום שאין מאמר בנושא המתפרסם באתרי האינטרנט המגזריים. צריך לומר בלי גמגום שיש חובה לשרת את המדינה – גם בנים וגם בנות. האתגר העומד בפנינו הוא איך לקדם את השירות של הבנות הדתיות, כדי שזה יבוא מעומק לבן.

הרב אביחי רונצקי הוסיף: "המציאות כיום בצה“ל, בהשוואה לעבר, מתוקנת יותר מבחינת המודעות ותנאי השירות. נכון שתהיה קצינה שתטפל בחיילות דתיות, בכל חיל ובכל פיקוד. לדעתי יש להוסיף מש“קיות דתיות, נוסף למש“קי הדת, כדי שידאגו לבנות המשרתות בצה“ל. כמו כן, יש להוסיף מסלולים מותאים לבנות דתיות, כדי לאפשר שירות משמעותי.

 יועצת הרמטכ“ל לענייני נשים, תא"ל רחלי טבת ויזל: בצה“ל משרתות לפחות 4,000 נשים דתיות, בוגרות אולפנות ותיכונים דתיים, בהן חיילות בסדיר וקצינות בקבע. כשהתגייסתי לצה“ל, היה מיעוט קטן של בנות דתיות בצה“ל. כיום, הבנות מגיעות ממרכז החינוך הדתי לאומי, מהמיינסטרים, במספרים גדולים.

כיום יש לצה"ל חשיפה לכל בני הנוער בארץ, בכדי להסביר על האופציות שעומדות לפניהם בטרם גיוס – למעט בנות דתיות באולפנות. לחלק מהאולפנות לא נותנים לנציגי צה“ל להכנס. צה"ל מעוניין להעניק לבת הדתייה את המסגרת שהיא מעוניינת בה כדי לשמור על אורחות חייה הדתיים. כל בת דתייה מסומנת במערכת הדתית כ"בת-חיל", והמפקד שלה יודע שהוא צריך לשים לב לצרכיה הדתיים (זמן לתפילות, לבוש, זכות לפגוש רב/קצינת-דת וכד').

יש בשנה וחצי האחרונות מהפך ברבנות הצבאית, כך שהרב הצבאי יודע שהוא אחראי גם על החיילות הדתיות. כל המידע הזה נמנע מבנות בוגרות החינוך הדתי, כי הצבא לא יכול להיכנס לבתי הספר לתת להם את המידע הזה. הייתי רוצה שכל המידע יהיה נגיש לבנות לפני שהן מקבלות את ההחלטה.

ידעיה לוין, מנכ"ל ארגון השירות הלאומי בת-עמי: "בחינוך הדתי יש 6000-7000 בוגרות בשנה. גם מי שדוגל בגיוס בנות לצבא צריך לשאול את עצמו: לכמה בנות ניתן למצוא מסגרות מתאימות בצבא? כמה מהן יקבלו הכנה ראויה בטרם גיוסן?

האולפנות לכאורה מחנכים לשירות לאומי, אך לרוב האולפנות אין תוכנית חינוכית מסודרת בענין. יש הרבה בורות ביחס לשירות הלאומי. בניגוד לנאמר בתקשורת, יש מנגנונים מסודרים להתמודד עם מקרי הטרדה מינית. לדעתי, הנושא המרכזי הוא הרצון להיות חלק מהחברה הישראלית, ולא להיות מובדלים.

לקראת שנה הבאה עושים שינויים גדולים בשירות הלאומי: התחרות בין העמותות לא צריכה לבלבל או לבוא על חשבון הבנות. דרוש תהליך הכוונה מסודר יותר. אני מאמין בחינוך לבחירה, יחד עם החשיבות לשמירה על אורח החיים הדתי."