השבוע האחרון גילה עד כמה אוברייטד היה היחס שלנו לארגונים קטנטנים שעושים הרבה רעש.

זה התחיל בשבת האחרונה. ארגון השמאל 'שלום עכשיו' הודיע כי הוא הולך להרוס את הישוב חומש. המודעות הופצו, הכתבים הידהדו את המסרים ובפועל כמה עשרות אנשים ניסו להגיע לישוב ונבלמו עוד הרבה לפני. בניגוד לימים האפלים של מלחמות אחים, "הטרקטור הקדוש" לא נסע, וכל האירוע התנדף בלי להשאיר אפילו אדווה קלה בים התקשורת.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

התקווה בהר הבית (צילום: שלום מנדל)
יחיא סינוואר (עטיא מוחמד/פלאש90)

ולהבדיל, ארגון הטרור חמאס, שרק בשנה שעברה ניהל כאן את אירועי יום ירושלים והודיע איפה יעבור מצעד הדגלים ובאיזה שעה, ישב לו בשקט בעזה, כשמדי פעם אחד הדוברים שלו שולח הודעה מאיימת לתקשורת על "תגובה קשה וכואבת" על מה שקורה בירושלים. בפועל, יותר מאלפיים ושש מאות יהודים עלו להר הבית, שרו התקווה הניפו דגלי ישראל ושברו שיא מאז ימי הרומאים. מחוץ להר הבית, עשרות אלפי צועדים הלכו ברחובות העיר העתיקה בשירה וריקודים, כולל דרך שער שכם. נזכיר כי יחיא סינוואר, הבטיח מכת פתיחה של יותר מאלף רקטות במקרה של פגיעה בהר הבית, והנה גם הוא ישב בשקט, בלי לירות אפילו זיקוק.

ארגון חמאס מונה סדר גודל של פחות מאוגדה של צה"ל. בעשר השנים האחרונות, מדינת ישראל שיקשקה בכל פעם שמישהו מחמאס החליט לאיים. ולפתע הסתבר שאפשר גם בלי זה. פתאום גילינו מציאות שממשלת ישראל, אפילו לא מתייחסת לשני האיומים האלה, ופשוט מתעלמת. הממשלה קבעה את המדיניות ש"ככה זה יקרה" וככה זה באמת קרה.

סינוואר הבין שהפעם האיום שלו לא יזיז אף אחד, כי אין כאן מי שיזיע ויתקפל, אז הוא פשוט קיפל את הזנב והפסיק לאיים. גם ארגון 'שלום עכשיו' חזר לממדים שלו הריאליים שלו – תחליף לתנועת נוער עבור כמה עשרות מבוגרים משועממים ופרנסה עבור כמה פעילים. פעם הוא הכתיב כאן סדר היום, השבוע אפילו תקשורת השמאל התעייפה ממנו.

הפגנת שלום עכשיו. ארכיון (שריה דיאמנט/פלאש90)

אחרי כמה שבועות קשים, דווקא בשבוע הטעון של יום ירושלים, בנט לימד את נתניהו שיעור בניווט בשדה מוקשים – פשוט לא להיכנס אליו. לא מזמינים לחץ, לא מזמינים איומים ובטח שלא