השר לביטחון פנים בתקופת אסון מירון, אמיר אוחנה, העיד היום בפני הוועדה לחקירת האסון שהתרחש בשנה שעברה. במהלך העדות טען כי הגורמים המקצועיים לא הזהירו אותו מפני סכנה בנושא הצפיפות.

"בסופו של דבר היו שני קצוות, אחד היה משרד הבריאות עם הגישה הכי מחמירה, ומהקצה השני היה את משרד האוצר שרצה לשחרר", אמר אוחנה בעדותו. "אני לא זוכר שבישיבה הזו היו חילוקי דעות בעניין הר מירון. גישת המשטרה תמיד הייתה שחור או לבן. הנושא היחיד שעמד על הפרק היה נושא הקורונה. כל שנה מתמודדים עם נושא הצפיפות, זה לא היה מיוחד. מה שהיה מיוחד זה ההיבט האפידמיולוגי". 

קרדיט: חיים גולדברג

אוחנה טען כי "ניסיתי להיות קשוב מאוד לציבור החרדי. לפני ההילולה התכנסו כל ראשי הרשויות החרדיות איתי, שזה אירוע תקדימי, והביאו את רחשי לב הציבור. בעת ההיא התחלואה גוועה, והציגו בפניי נתונים שקשה להתווכח איתם. הם שאלו אותי איך מדי שישי מתכנסים עשרות אלפים בהר הבית, וגם על ההפגנות בבלפור. הם שאלו אותי איך יוכלו להגיד לציבור שלהם לא להגיע למירון. יומיים קודם היו עשרות אלפים על הר הבית. איזו הצדקה יש לי לא לאפשר לעשרות אלפים לעלות להר?".

"בכל שנה הדוחק במירון הוא אתגר גדול למשטרה. לכן היא מתייחסת אליו בצורה רצינית ועמוקה. במשך יותר מחצי שנה היו עשרות ישיבות, והתרשמתי מעבודה מסודרת, רצינית ואחראית. יש באירוע כמעט 5,000 שוטרים והמון סדרנים שיודעים לתת מענה לצפיפות".

קרדיט: חיים גולדברג

השופטת בדימוס דבורה ברלינר שעומדת בראש הוועדה ניסתה לרמוז לשיקולים פוליטיים בהחלטה, על בסיס עדויות קודמות שהוצגו לפניה. לכך ענה אוחנה: "זה לא היה מאבק פוליטי. לא אהבתי שנקטו בטונים חריפים. בתוך החדר הייתה הסכמה ולא היה צורך לנסות לשכנע אותי". כמו כן הוא טען שהיה בהלם מכך שהישיבות לא מוקלטות, וביקש שכל מה שנאמר בהן יתועד.

השופטת בדימוס דבורה ברלינר שעומדת בראש הוועדה שאלה את האם היה לו ברור שיגיעו מאות אלפים לאזור ההילולה, והאם היה לו ידע ספציפי שהם באמת מוכשרים לנהל מסה כזאת של קהל. 

בתשובה לכך ענה אוחנה: "הניסיון המצטבר של אירועי עבר, בוודאי חזקה על המשטרה שמנהלת אירועים כאלה עשרות שנים. השוטרים עם הניסיון המצטבר הרב יודעים לעשות זאת".

"החוכמה שבדיעבד היא קטנה מאוד", טען אוחנה.