שר התרבות והספורט, חילי טרופר, סופד למגיש ולשדר מודי בראון שהלך היום לעולמו בגיל 59, ומספר על הפגישה האחרונה שלו עם בראון.

הפוסט המלא של חילי טרופר

לפני כמה שבועות ביקרנו טל פרידמן ואני את מודי בר און בביתו. בדירה מיוחדת עם סלון עמוס עד התקרה בספרים, כשסביב גינה ובוסתן, שאשתו מיקה מטפחת, ישבנו קצת לדבר.

גופו כבר דעך, אבל אפילו בתוך הכאב העמוק הוא נותר חיוני, סקרן ודעתן. דיברנו על ספרים, על מוסיקה וכמובן על כדורגל.הוא שיתף בתסכול המסויים שלו מכך שהראש כבר לא חד כפי שהיה. ומודי, שזכה בראש חד באופן יוצא דופן, באמת לא קל עבורו היה להשלים עם הקצב האיטי שנכפה עליו.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

חילי טרופר על תרומת איברים (צילום: סרוגים)

אבל הוא לא אמר את זה בכעס, אלא בקבלה מסויימת. מודי אפילו טיבל את זה בקורטוב של הומור עצמי וציניות, כשאמר שמאז שהמחלה התפשטה בתוכו הכדורגל הישראלי דווקא יותר מתאים לו. בחיוך הוא אמר, שזה מספיק איטי ומסורבל, בדומה למצבו.

לפחות בזמן שישבנו איתו, הוא היה נינוח ומלא קסם אישי – מתנה שזכה בה, ואפילו המחלה לא נטלה אותה ממנו. הוא לא חדל לגלות עניין, לשאול על מה שמתרחש בחוץ ובעיקר על אנשים שונים. הוא היה איש של אנשים.

לא סתם אחת מתכניות הטלוויזיה שיצר הייתה "הכל אנשים". ואיזה איש הוא היה. באמת אחד, יחיד ומיוחד. יהי זכרו ברוך.