היום בהיסטוריה: נפילתה של מירה בן ארי בניצנים

"…בזמננו צריך להתגבר על הכל. אולי בעבור יכולתו של עמנו לסבול ולא לוותר, בגלל עקשנותו להחזיק מעמד על אף העובדה כי מעטים אנו, הרי בכל זאת נשיג את כל אשר מגיע לנו אחרי אלפיים שנה…". כתבה מירה בן ארי לבעלה אליקים.

מירה נולדה בברלין בת יחידה למשפחה ציונית ומשכילה. כשהייתה בת שבע, עלתה עם משפחתה לארץ-ישראל. היא למדה בביה"ס "בן-יהודה" בת"א.

בעודה נערה, הושפעה מאירועי השואה והזדהתה עם הצורך בהקמת "בית לאומי" בארץ-ישראל. כשחבריה המתבגרים יצאו לבלות היא הצטרפה לתנועת בית"ר ופעלה כשליחה במחתרת היהודית לח"י.

לאחר שביקרה בכותל המערבי כתבה מירה ביומנה: "… צוררי ישראל ניסו להחריב את בית-המקדש לגמרי. נשאר קיר אחד, שריד שראה את העם היהודי בהתפזרו ובהתקבצו. אבנים אלו, האם אינן דומות במקצת לגורל עמנו? העם היהודי שרד את כל הרדיפות ואת הניסיונות להשמידו… השרידים הללו מתקבצים עתה מכל תפוצות הגולה לבנות פה את ביתם הלאומי, את המדינה העברית…."

כשבגרה עזבה את תל אביב והצטרפה לקבוצה שהקימה את קיבוץ ניצנים בדרום, ונישאה לאליקים, איש פלמ"ח.

בקיבוץ הצטרפה לארגון ההגנה ובמסגרתו פעלה. האקדח היה סימן ההיכר שלה. בשעות הפנאי עסקה בנוי. קיבוץ ניצנים היה מבודד, סביבו כפרים ערביים. ומירה נשלחה לקורס אלחוט כדי שתשמש כקשרית לאזור כולו. גם כשנולד בנה דני המשיכה בעבודתה כקשרית מתוך ביתה כשמכשיר הקשר מופעל מחדר השירותים.

קיבוץ הרוס במלחמת העצמאות (זולטן קלוגר, לע"ם)

מירה גויסה כאלחוטאית לכפר אוריה שבפרוזדור ירושלים ושהתה שם מספר שבועות אישה צעירה בין יהודים יוצאי כרודיסטאן. לאחר מכן שבה לקיבוצה.

לאחר קום המדינה פלשו צבאות ערב למדינה הצעירה, קיבוץ ניצנים היווה מכשול לצבא המצרי בדרכו לתל אביב. לאחר שנעצרו בגשר עד הלום סמוך לאשדוד פנו המצרים לתקוף את ניצנים. ההתקפה הגדולה החלה ביום שני כ"ט אייר תש"ח (7.6.48).

דמותה של מירה בן ארי בסרט "תמונת הניצחון"

לאחר שעות רבות של לחימה מעטים מול רבים דיווחה מירה בקשר "הקרב אבוד, אני משמידה את המכשיר ויוצאת להילחם".

בינתיים, מפקד ניצנים אברהם אלקנה שוורצשטיין, לוחם אמיץ שפעל מספר פעמים מול הבריטים ושותף היה לעצירת הצבא המצרי בגשר עד הלום סמוך לאשדוד, פקד על הלוחמים שנותרו להימלט אל הדיונות שמדרום ליישוב.

כל מי שניסה לצאת מן היישוב נורה ע"י החיילים המצריים. כשיצא אברהם לדבר עם המצרים להגיע להבנות על כניעה נורה ונהרג. מירה שיצאה עם אברהם הרגה את הקצין המצרי שהרג את אברהם ובתגובה חבריו הרגו את מירה שהייתה אחרונת הנופלים בקרב.

הנשארים הלכו בשבי. אך מאבקם לא תם ובמשך שנים נאלצו לטהר את שמם שלא נלחמו כראוי ונכנעו ללא קרב. כעבור שנים רבות טיהר הרמטכ"ל יעקב דורי את שמם של גיבורי ניצנים.