הזמר אייל גולן פרסם היום מכתב גלוי בו הוא זורק את כל האחריות על המעשים בהם הוא ומקורביו חשודים על אבא שלו .

"בתקופה הקרובה אתמקד במוסיקה שלי ואני מקווה שהציבור הישראלי יבין שאולי היתה טעות בשיקול דעתי בבחירת האנשים הקרובים אלי, בכמיהה שלי ליחסים טובים עם אבא שלי שנטש אותי בגיל צעיר, אבל לא יותר מכך.", כותב גולן

"מסתבר שכל אדם גם אם קוראים לו אייל גולן והוא זמר בישראל רצה ורוצה גם את אבא שלו על ידו, אך לצערי הרב טעיתי בכך. מפח הנפש שלי גדול ביותר – רציתי אבא!!!"

ככה להפקיר?

בלשון הערסים הרווחת, נקראת הפעולה שביצע גולן באביו "הפקרה". על ההתנערות הכללית מהמעשים וזריקת כל האחריות על האחר, היה אייל גולן מנודה בשכונה בה הוא גר.

אך כאן לא מדובר רק בהפקרה אלא בזריקת כל האחריות על אבא שלו. ההלכה הבסיסית של כיבוד הורים היא שלא חשוב מה ההורה עושה, אסור לבן להגיב וקל וחומר לבייש את האבא בציבור.

בסוגית כיבוד הורים בגמרא נכתב: "פעם אחת היה לבוש סירקון של זהב והיה יושב בין גדולי רומי, ובאתה אמו וקרעתו ממנו, וטפחה לו על ראשו וירקה לו בפניו, ולא הכלימה." זו היא המידה של כיבוד הורים.

לזכותו של אייל גולן נוכל לומר כי אבא שלו שנטש אותו בגיל צעיר, לא היה שם כדי לחנך אותו. מצד שני לפי ההתנהגות של האבא, אולי עדיף שכך.