תקופתנו היא עידן התקשורת. יחצני"ם ומפרסמים חוגגים בגן עדן זה, הם מתגייסים לגיוס מלא, בכל עוצמתם, למרבה במחיר שרותיהם. פרסומים בתקשורת האלקטרונית והמודפסת מלווים בתמונות צבעוניות, תאווה לעיניים. מאמציהם מופנים לקלילות ולרדידות, הדגשת מידע או הסתרת מידע תלויים בשאיפות המפרסם והיצרן, ולא באמת המציאותית.

פרסומאי מוצלח חובר לכל המרבה במחיר, ומוכר את נשמתו לא פעם. בבחירות לממשלה, שנה זו הוא ימני, ובבחירות הבאות ייצג בקלות מועמד שמאלני. העיקר שהמעסיק יצליח והמוצר הנבחר יהיה ללהיט, ואז הוא מתפאר בכך ש 'העם החליט' ואמר את דברו.

לאחרונה סוקר פנה אלי בטלפון- "אנו סוקרים את שביעות הרצון ממערכת החינוך"- מיד ניתקתי את השיחה. כדי לברר נושא כזה, יש להקדיש שעות ולא שיחה קצרה של שאלות בטלפון.

בירור עמוק ולא סקר מהיר

העמדת שאלות יסוד בתפיסתנו התורנית ושורשיה, נובעות מבתי המדרשיות שלמדנו בהם. אנו בעד שאלות ובירורים. אך האם ניתנות דילמות אלו להתברר בסקרי דעת קהל ומשאלים נטולי הבנה וחסרי דעה תורנית? האם אפשר לבדוק מגמות עמוקות בציבור רק על ידי שאלות ילדותיות בסקר מהיר?

והשאלה הנוספת היא, האם ניסוח השאלות אינו מוטה, אלא אמיתי. האם לשון הסקר לא נכתבה בכוונה תחילה על מנת לקבל תוצאה שהזמין בעל הסקר? לדוגמא, השאלה- 'האם אתה חרדל"י או לא' – נובעת מהשאלה המקדימה מהו בכלל חרד"ל? ולמען האמת, מהו בכלל ציוני דתי? איזו חוכא ואטלולא זו לסקור ציבור בנושא שההגדרות שלו עצמן אינן ברורות לציבור.

מהו בית כנסת ציוני דתי? מהי קהילה ציונית דתית? עצם שאלות אלו, מצריכות בירור ושיחות עומק. בחו"ל בתי כנסת ציוניים אינם קשורים לעליה לארץ בדוקא, או לתפיסה דתית אחת, אלא מאופיינים בתפילה לשלום המדינה וחייליה. וקהילה ציונית דתית בארץ מהי? הלל עם ברכה ביום העצמאות? אולי בלי ברכה? יחס לחוקי המדינה? שירות צבאי? מלא? חלקי? הסדר? מקד"צ? אולי לימוד תורה מלא? שאיפה להתנחלות ביו"ש, או אולי נגד? ואולי בכלל גרעין תורני הוא הציונות הדתית החדשה? בעד לבוש אשה מלא? נגד כסוי ראש מלא? האם התיחסות לתג מחיר היא המגדירה מיהו ציוני דתי? ואולי נושא כזה הוא חוצה קוים? ומה זה ציוני דתי בכלל? – אלו שאלות שאינן שייכות כלל לסקר אלא לבירור עומק. איננו ילדים אלא אנשי תורה.

האם תוצאות של סקר רדוד כל כך, תכתיב מיהו "הרב", מרן הראי"ה קוק או הגרי"ד סולוביצ'יק?

אין לי ספק. סקרי דעת קהל רדודים כאלו לציבור הדתי לא יזכו להתייחסות של הציבור האמוני הישיבתי. לא להשתתפות, אך גם לא למתן משמעות.

נוסף לכל, יש לתמוה- האם כמות המשתתפים היא שתקבע התיחסות לגדולי התורה והכרעותיהם? או לגישותיהם העקרוניות? כך בונים יחס לתורה? לפי רייטינג? עד כאן התדרדרנו? טוב שמשה רבינו לא מדד את הפופולריות שלו כשירד מהר סיני, אלא חינך לתורה כפי שהיא.

מדבר סקר תרחק!

המסקנה המתחייבת היא להמנע מהשתתפות בסקר המביך הזה, על מנת שיובן שהציבור האיכותי לא יכול להגיע לידי ביטוי בסקר רדוד ומהיר, באיכות ובכמות. על כזה סקר נאמר- "לא ימד ולא יספר". חבל על ההשקעה הכספית, ובודאי פרסום מסקנות לא יוביל לדבר אלא למבוכה על הרמה שאליה התדרדרנו באופן השיח הרבני.

בית הלל קבעו לנו במסכת כתובות- 'לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות'. אך לא מבלבלת את הבריות ומשטיחה אותם לרמת הרחוב. בירורים מעמיקים ויסודיים הם טובים, ורצויים. אך מדבר סקר נרחק. סקר כזה לא יעלה ולא יבוא בקהל.

==

הרב נחום נריה הוא ראש ישיבת 'תורה בציון'. מרבני דרך אמונה.